בית המשפט לענייני משפחה נאלץ להכריע בשאלת חינוכו של ילד בן 12, בעקבות חילוקי דעות קשים בין הוריו הגרושים. האב, שנשאר חרדי, ביקש לרשום את בנו לבית ספר ישיבתי, בעוד האם, שיצאה בשאלה וחיה כיום עם בת זוג, רצתה לרשום אותו לבית ספר ביוטכנולוגי.
בסופו של דבר בית המשפט קיבל את עמדת האם, בין השאר כדי "לא לאכזב את הילד ולגרום לו למפח נפש, דבר שללא כל ספק יהיו לו השלכות שליליות על התבגרותו ועתידו", כפי שכתב השופט מחמוד שדאפנה בהחלטתו.
ההורים התגרשו לפני כשנתיים ויש להם שלושה ילדים. במסגרת הסכם הגירושים, שנחתם וקיבל תוקף של פסק דין השנה, נקבעה משמורת משותפת על הילדים. עם זאת, נושא מסגרות החינוך של הילדים לא הוסדר.
האם, שעברה לאורח חיים חילוני, ביקשה לרשום את בנם הבכור לבית ספר ביוטכנולוגי. האב התעקש על רישום הילד לבית ספר ישיבתי. לאחר שהצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה, השופט שדאפנה הורה לעובדת סוציאלית מטעם לשכת הרווחה להכין תסקיר ולשמוע את עמדת הילד.
העובדת הסוציאלית התרשמה כי הילד נבון, ורבלי ונחוש בדעתו להירשם לבית הספר הביוטכנולוגי. הילד הסביר כי הוא מתעניין בתחום הביוטכנולוגיה, וכי אף עבר מבחני קבלה לשני בתי ספר.
האם ביקשה באמצעות עו"ד ענבל דרור, לכבד את רצונו של הילד ולשלבו בבית הספר הביוטכנולוגי, המשלב לימודי קודש ומדעים. היא טענה כי רישום הילד לבית הספר לא יפגע בחינוכו הדתי, וכי יציבות והעברת מסרים עקביים לילד הם חשובים.
מנגד, האב, באמצעות עוה"ד שלומית ברנס זערור ושלמה זערור מטעם הלשכה לסיוע משפטי, התנגד להמלצת העובדת הסוציאלית וטען כי רצון הילד לא בהכרח מתיישב עם טובתו. לדבריו, יש לבחון את ההשלכות של רישום הילד לבית הספר, במיוחד לנוכח המעבר החד של האם לאורח חיים חילוני.
השופט שדאפנה ציין כי עיקרון טובת הילד הוא המרכזי בהכרעה, אך כי יש להעניק משקל רב לרצונו של הילד, במיוחד כשמדובר בילד בן 12 שנחוש בדעתו: "הילד מודע לשני העולמות שבהם הוא חי, ורישומו לבית הספר הביוטכנולוגי לא ירחיק אותו מהדת ומהאב".
בהחלטתו כתב השופט: "אין ספק שרצון זה מתיישב עם טובתו, שהיא כאמור אחד מהשיקולים העיקריים שיש לשקול בהכרעות מסוג אלו, כפי שידוע כיום". השופט הוסיף כי הילד נבון, חכם ומודע לרצונותיו ולשאיפותיו, וכי השינוי למסגרת החינוכית הביוטכנולוגית תואם את כישוריו ולא נובע מלחץ או מהשפעה של ההורים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו