"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בית המשפט: אין לחייב חולה בסכיזופרניה לעבור ניתוח מציל חיים

החולה, בן 69, סובל מזיהום חמור ברגלו השמאלית, והמרכז הישראלי לאפוטרופסות הממונה עליו ביקש לבצע ניתוח קטיעת רגל על מנת להציל את חייו • ביהמ"ש קבע כי יש להתחשב ברצונו של המטופל

,עודכן
0השמעה
חדר הקשירות במחלקה הפסיכיאטרית בתל השומר (ארכיון). צילום: גדעון מרקוביץ'

בית המשפט פסק לאחרונה כי חולה בסכיזופרניה פרנואידית לא יעבור ניתוח לקטיעת רגלו, למרות הסכנה לחייו, בגלל התנגדותו להליך. בפסק הדין נקבע כי יש לכבד את סירובו של החולה.

החולה, בן 69, המתגורר בהוסטל לחולי נפש ומאובחן בסכיזופרניה כרונית. הוא סובל מזיהום חמור ברגלו השמאלית, והמרכז הישראלי לאפוטרופסות הממונה עליו ביקש לבצע ניתוח קטיעת רגל על מנת להציל את חייו.

אולם, החולה, המסרב בעקביות לקבל טיפול רפואי משמעותי כלשהו, התנגד נחרצות לניתוח. המרכז הישראלי לאפוטרופסות טען כי מצבו הבריאותי של החולה מחמיר והוא בסכנת חיים ממשית אם לא יבוצע הניתוח. המרכז ביקש מבית המשפט להוציא הוראה מחייבת לביצוע הניתוח למרות התנגדותו של החולה, בטענה כי מצבו הנפשי מונע ממנו להבין את הצורך והדחיפות הרפואית.

מנגד, האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון ובית החולים רמב"ם, טענו כי יש לכבד את רצונו של החולה ולא לבצע את הניתוח בניגוד לרצונו. הם הדגישו את זכותו של החולה לאוטונומיה ולכבוד אישי, וטענו כי יש להימנע מהפעלת כוח פיזי לצורך ביצוע הניתוח. הרופאים בבית החולים הביעו התנגדות נחרצת לניתוח בכפייה, והסבירו כי הדבר עלול לגרום לטראומה קשה לחולה.

השופטת לירון זרבל-קדשאי שקיבלה את עמדת בית החולים, פסקה כי אין לבצע את הניתוח בניגוד לרצונו של החולה. בפסק הדין צוין כי "אין הליך לקטיעת רגל כהליך שנועד לטיפול תרופתי ואף כהליך לכריתת איבר פנימי, במובן זה שהגריעה משלמות גופו של האדם בולטת בחיצוניותו, לעיניו שלו ולעיני זולתו. טיפול המתרחש בתוככי הגוף, גם אם השפעתו ניכרת, אינו זוכה בהכרח לביטוי חיצוני כה מובהק ובולט. תפיסתו של האדם כמי שאינו שלם, כמי ששלמותו נגרעה תרתי משמע, היא מידית ומוטחת באדם עם הרגע בו יפקח את עיניו לאחר הניתוח".

השופטת הוסיפה: "שוכנעתי מחוות דעת הפסיכיאטר, שבנוסף להנחה המבוססת כי תוצאות הניתוח תהיינה קשות וכי לא תהיה מהן תקומה נוכח העדר שיתוף הפעולה מצד האדם, תיגרם לאדם פגיעה רגשית ונפשית משמעותית לכשילמד כי קטעו את רגלו בניגוד לרצונו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר