"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

השופט סולברג: "לצד הערכתנו לכוחות הביטחון - יש צורך לתחקר, לתקן ולבחון"

בג"ץ דן בעתירה שהגישו תנועת אומ"ץ והתנועה לאיכות השלטון, המבקשת למנוע ממבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, לבקר את תפקוד מערכת הביטחון במלחמה - כל עוד לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית • עו"ד אליעד שרגא: "קיימת בעיה בגבולות הגזרה בין גופי הביקורת"

,עודכן
0השמעה
השופט נועם סולברג. צילום: אורן בן חקון

בג"ץ דן הבוקר (רביעי) בעתירה המבקשת צו ביניים במטרה למנוע ביקורת של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, על הצבא ומערכת הביטחון במהלך מלחמת חרבות ברזל, כל עוד לא נפתחה ועדת חקירה ממלכתית. הדיון התקיים בפני השופט נעם סולברג, השופט דוד מינץ והשופטת יעל וילנר.

עו"ד יונתן ברמן מהפרקליטות, שהציג את עמדת היועמ"שית אמר בדיון כי "אין חולק על חשיבות ביקורת חיצונית ועל מוסד המבקר. זה לא האירוע. גם גופי הביטחון מכירים בחשיבות הביקורת החיצונית. העמדה מבחינתו היא שאלת העיתוי - תקופת מלחמה. הלחימה ממשיכה באפיקים משמעותיים, זו המציאות הנוכחית. יש התנגשות חזיתית בין יכולת הצבא להגשים את פעולות המלחמה והיכולת לשתף פעולה עם הביקורת".

השופטת וילנר אמרה כי "יש צורך בחקירה. במבט צופה עתיד צריך אותה עכשיו, המבקר רוצה לבדוק את הכשלים כדי שלא יחזרו על עצמם. אין לו סמכות?". עו"ד עדי רטיגשטיין, שמייצגת את אומ"ץ, טענה: "היקף הבדיקה רחב, והוא עיקר הבעיה. אם אנשים עוזבים את התפקיד כדי לחפש עורך דין אז הביקורת מזיקה. צריך לתת לצבא לסיים להילחם".

עורך דין אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון: "את המחדל, הכשלים והקטסטרופה צריך לחקור. מכל כיוון, ומכל זווית - על ידי גוף שיש לציבור אמון בו. במחדל כזה לא רק המדינה נכשלת, לא רק הצבא. כל מערכות הביטחון קרסו. דרך המלך לחקור את האירוע הוא ועדת חקירה ממלכתית".

עו"ד אליעד שרגא,צילום: אוליבייה פיטוסי

כבר בתחילת הדיון השופט סולברג פנה בתחילת לעותרים: "יש במבקר המדינה ובצה"ל אנשי מקצוע שהיו במשא ומתן על אופן הביקורת. מדוע שנתערב במלאכתם? אתם לא צריכים להיות נושאי הכלים של צה"ל. המלחמה שאנחנו נתונים בה רעה וקשה, אבל לצד הערכתנו לכוחות הביטחון - יש צורך לתחקר, לתקן ולבחון".

בעתירה, שהוגשה על ידי תנועת אומ"ץ והתנועה לאיכות השלטון נטען כי "ביקורת המדינה בעת לחימה פעילה היא צעד חסר תקדים שעלול לפגוע אנושות בתפקוד צה"ל וביכולתו להשיג את מטרות המלחמה". העותרים מדגישים כי "מעולם לא נערכה ביקורת של מבקר המדינה על צה"ל בזמן אמת, במקביל להתרחשותה של מלחמה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר