"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
הנאשם היה בהתקף אפילפסיה: תקיפה חמורה הסתיימה בזיכוי
צעיר תושב הצפון פרץ לרכב בזמן שכמה נשים שהו בו, והתחיל לתקוף אותן • גם השוטרים שהגיעו לזירה חוו אלימות מצידו • ביהמ"ש קבע: "הוא לא היה מודע למעשיו"
ניידת משטרה (ארכיון). צילום: גדעון מרקוביץ'

הנאשם היה בהתקף אפילפסיה: תקיפה חמורה הסתיימה בזיכוי

צעיר תושב הצפון פרץ לרכב בזמן שכמה נשים שהו בו, והתחיל לתקוף אותן • גם השוטרים שהגיעו לזירה חוו אלימות מצידו • ביהמ"ש קבע: "הוא לא היה מודע למעשיו"

,עודכן
0השמעה

כתב אישום חמור הוגש נגד תושב הצפון בגין תקיפה ועבירות נוספות. לפי כתב האישום, הנאשם פתח דלת של רכב בזמן שכמה נשים שהו בו, ללא סיבה. הנשים החלו להיאבק בנאשם, בעודו מנסה להכניס חלק מגופו לתוך הרכב. אחת מהן אף ריססה אותו בגז פלפל, אך הוא לא חדל ממעשיו, חטף מידיה את הסמארטפון שלה והטיח אותו בקרקע. הוא הוסיף להכות את אחת מהמתלוננות ואיים עליה.

הנשים המפוחדות הזמינו משטרה, אך גם משהגיעו השוטרים למקום האלימות לא פסקה. הנאשם ניסה לתקוף את אחד השוטרים בעודו מתפרע ומתנגד למעצר. גם בתחנה, בטרם הוכנס לתא המעצר, היכה הנאשם את אחד השוטרים באגרופיו, ולאחר שהוכנס לתא ניסה לנשוך את ידו של השוטר.

בית משפט השלום בקריות,צילום: הרצי שפירא

הנאשם, בחור צעיר ללא עבר פלילי שסובל מהתקפי אפילפסיה, נשלח לבדיקה פסיכיאטרית בשאלת כשירותו ואחריותו לעמוד לדין. לפי חוות הדעת מטעם הפסיכיאטר המחוזי, הנאשם לא היה מסוגל להסביר את התנהגותו בעת ביצוע העבירה. הוא סיפר ששתה שתי כוסות וויסקי והרגיש סחרחורת וערפול. הוא זכר שיצא מהבית של הדוד שלו, הלך ברחוב והתקרב לרכב - ולא זכר מה קרה לאחר מכן.

במסקנותיו קבע הפסיכיאטר כי במועד ביצוע העבירה היה הנאשם שרוי במצב של בלבול חריף על רקע שתיית האלכוהול והאפילפסיה, ולא היה אחראי למעשיו. מחוות הדעת עלה ספק באשר לגורם שבגינו נגרם המצב. עמדת התביעה היתה כי המעשים נגרמו משתיית האלכוהול, ואם כן - על פי החוק עליו לתת את הדין על מעשיו.

עו"ד פארס בריק, שייצג את הנאשם מטעם הסנגוריה הציבורית, טען כי המעשים בוצעו על רקע האפילפסיה, ולכן הנאשם פטור מעונש.

הסנגור טען כי טען כי המעשים בוצעו על רקע האפילפסיה, ולכן הנאשם פטור (אילוסטרציה),צילום: GettyImages

לצורך חיזוק הטענה, שלפיה התקרית היתה חלק מהתקף אפילפטי, ההגנה פנתה למומחה בתחום האפילפסיה ד"ר אילן בלט - רופא נוירולוג מומחה, שבעברו ניהל את המחלקה הנוירולוגית בביה"ח שיבא.

לאחר שעבר על החומרים ובדק את הנאשם, ד"ר בלט מצא כי ההסבר הסביר ביותר להתנהגותו של הנאשם באירוע הוא מצב פוסט־אקטלי - מצב שמתרחש לאחר התקף אפילפטי, שבו יש חזרה להכרה משולבת עם בלבול, שיבוש תהליכי בקרה ושיפוט ולאחר מכן אמנזיה. במצב זה עלולה להופיע גם התנהגות אלימה, והוא עשוי להימשך שעות, וגם יממה. גם לאחר שהוגשה חוות הדעת, התביעה דחתה את הטענה כי המעשים נעשו כחלק מהתקף אפילפסיה.

בסיכומו של דבר, בימ"ש השלום בקריות קיבל את התזה של ההגנה במלואה, והורה על זיכויו של הנאשם מחמת כך שהוא לא היה מודע למעשיו והיה בהיעדר שליטה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו