השופט סולברג קרא לגיוס מיידי, חרדי בקהל התפרץ: "נמות ולא נתגייס" | סיכום הדיון בחוק הגיוס

לא היה אדם אחד באולם שלא הייתה לו דעה, בעד או נגד, הדיון הסוער שהתקיים היום (ראשון) בבית המשפט העליון. בפני תשעה שופטי בג"ץ, בראשם ממלא מקום נשיא העליון, עו"ד עוזי פוגלמן, התייצבו זה אחר זה נציגי הממשלה, הפרקליטות, הישיבות והעותרים, ושטחו את טענותיהם בתקווה להסדיר את אחד הנושאים הנפיצים ביותר במדינת ישראל – גיוס החרדים.

הדיון התקיים במאוחד בחמש עתירות, שלוש מהן דורשות להורות למדינה לגייס את בני המגזר החרדי ושתי עתירות דורשות לעצור תקציבי מדינה שניתנים לישיבות בעבור תלמידים שדחיית שירותם פקעה. פעמים רבות במהלך הדיון הטונים עלו והשופטים התעמתו עם הדוברים, כשניכר כי גם מבחינתם מדובר בנושא טעון.

ראשון הדוברים היה עו"ד דורון טאובמן, שמייצג את הממשלה בעתירות הללו. הוא שיתף את השופטים בכך שספג מתקפה חזיתית לאור החלטתו לייצג את הממשלה במקום הפרקליטות. "כשפורסם דבר הייצוג זכיתי למאות הודעות מטרידות על כך שהסכמנו לייצג את הממשלה. לא כך חונכנו, זו לא דמוקרטיה. לא יעלה על הדעת למנוע מגורם לייצג אדם כלשהו".

במשך דקות ארוכות לחצו השופטים על טאובמן להבהיר האם הממשלה מתכוונת לפעול לגיוס 3,000 חרדים בטווח הזמן המידי, אך זה התפתל ולא הסכים להודות בכך. "האם הממשלה מתנגדת לגיוס 3,000 בני ישיבות", שאלה השופטת וילנר, "תהיו פוזיטיביים. גיוס 3,000 חרדים השנה זה צעד בסיסי ומינימלי", אמר השופט סולברג. אך טאובמן התחמק שוב ושוב "אין לנו התנגדות לכך כעיקרון, אנו משאירים את זה לפוקד. אנחנו חושבים ששליחת אלפי צווים היום זו שגיאה חמורה, אך הפוקד צריך לשקול זאת, לא אנחנו".

עו"ד אבי מיליקובסקי, נציג פרקליטות המדינה, הבהיר מצידו כי המספר שננקב הינו המינימום שיגוייס, וכי ככל שמדובר ביועצת המשפטית לממשלה, יש לחתור לשוויון בנטל. את הטענות של הממשלה כי הצבא הוא זה שיחליט כמה יגויסו תקף בחריפות. "עמדת היועצת היא שהצבא צריך לגייס את בני הישיבות למקסימום האפשרי. עם כל הכבוד, מדובר בגלגול אחריות מצד הממשלה. במדינה דמוקרטית זה מאוד לא בריא שקצין הוא זה שיכריע גורלות בשאלה מה המדיניות הכללית של הגיוס של עשרות אלפים. זה לא מצב בריא. הצבא יפעל מכוח הנחיית הדרג המדיני". השופט סולברג העיר כי בעיניו מדובר ב"צורך קיומי כאן ועכשיו".

המפלגות החרדיות לא שלחו נציגים לדיון, אך שני ארגונים שמתיימרים לייצג את הישיבות שלחו את עורכי דינם. אלו עוררו סערה כשהשוו בין מגזרים אחרים לבין החרדים. "אתם מכריחים את החרדים להחליט בין החוק לבין הרבנים. אם יהיה חוק שמחלל שבת גם תכריחו את החרדים?", שאל נציג איגוד הישיבות בארץ ישראל עו"ד שמואל הורוביץ. "מה יקרה אם הרבנים יחליטו לא לשלם מיסים", השיב לו השופט גולדקנופף. כשהשופט סולברג דרש התייחסות רלוונטית השיב הורוביץ "יש אכיפה בררנית לערבים ובני מהגרים".

עו"ד דוד שוב, שמייצג את איגוד מנהלי הישיבות, טען בפני השופטים כי אין סיבה מוסרית לשלול קצבאות מהחרדים, זאת מכיוון שלטענתו אם יחוייבו, רוב בני הישיבות יגיעו. השופטת ברק-ארז השיבה כי "מדובר בטענות פופוליסטיות". שוב טען כי מדובר בענישה קולקטיבית ואמר "גם למחבלי נוחבה להבדיל אלף אלפי הבדלות מותר לאכול. אם מגיעים לרמות של יצירתיות לשלול לחם מפה של אנשים זה לא מתקבל על הדעת".הדיון נמשך לאורך שעות ארוכות.

עו"ד אליעד שרגא טען בשם התנועה לאיכות השלטון כי "זה תיק של חיים ומוות", ודרש מהשופטים "לקבל החלטות אמיצות ולא להמשיך עם הדחיינות הזאת". דפנה הולץ לכנר מארגון "אימהות בחזית" טענה כי היא משתתפת בעתירות הללו במשך עשרות שנים. "כעת זה צורך דחוף וקיומי עבור כולנו. לאחר 7 באוקטובר צרכיה הביטחוניים של מדינת ישראל השתנו באחת מקצה לקצה. מצבא ששאף להיות קטן וחכן למדנו שהצבא צריך להיות גדול ומסיבי וכי הדבר הוא קריטי לביטחון המדינה".

לקראת שעות הצהריים המאוחרות אירעה דרמה קטנה באולם, כשאדם בעל חזות חרדית התפרץ וטען כי "נמות ולא נתגייס". הוא הוצא מהאולם. שעה קלה מאוחר יותר חסמו אנשי הפלג הירושלמי את כביש 4 במחאה על חוק הגיוס.

לאורך היום הפוליטיקאים שמרו על שתיקה יחסית. מי שהגיב היה יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, שתקף את הממשלה. לדבריו, "הממשלה הייתה צריכה לגבש מתווה שירות לפני שנה, הרבה לפני שנפתחה המלחמה – אבל ראשיה היו עסוקים בהפיכה משטרית. צריך לומר אמת, המתווה שמוצג – לא יביא לגיוס, בטח לא במספרים שמערכת הביטחון ומדינת ישראל צריכות ולא יקדם ולו במקצת, הוגנות לאומית שלפיה כולם משרתים. עוד לא מאוחר להתעשת".