החלטת ביהמ"ש בהאג: התקווה התממשה, הצו מאפשר לישראל להמשיך להילחם ברפיח

בשיחות מקדימות שערכו אנשי הייעוץ המשפטי לממשלה מתחום המשפט הבינלאומי עם הדרג המדיני, נאמר להם כי ההערכה היא שיצאו צווים להפסקת הלחימה, אולם יש לקוות כי יהיו כמה שיותר עמומים ופתוחים לפרשנות.

התקווה התממשה. בעוד מהקראת הצו החדש של בית הדין בהאג נדמה היה כי על צה"ל לעצור את הלחימה ברפיח ואולי גם ברצועת עזה בכלל, מניסוח הצו ומחוות דעת השופטים עולה תמונה שונה לחלוטין. גם מבלי להפעיל פרשנות יצירתית מדי, הצו מאפשר לישראל להמשיך להילחם, אפילו ברפיח, ובלבד שישופרו תנאי המחייה של העזתים.

 "הפסקת לחימה באזור רפיח ככל שהלחימה עשויה לגרום לתנאים שיש בהם כדי להביא להשמדה פיזית, מלאה או חלקית של העם הפלשתיני", קבע הצו והותיר בידי ישראל מרחב פרשנות משמעותי. בית הדין לחלוטין אינו מורה לישראל לעצור את הלחימה אלא דורש לשפר משמעותית את תנאי האוכלוסייה האזרחית המתפנה מאזורי הלחימה. פרשנות זו ברורה לא רק מניסוח הצו אלא בדברים מפורשים שכתבו חלק מהשופטים, ואין ספק שזו תהיה גם עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, והמשנה הבינלאומי, ד"ר גיל-עד נעם.

עם זאת, לא ממש ברור מה על ישראל לעשות ולשנות במדיניותה הנוכחית. השופט אהרן ברק מציין כי בחודשיים האחרונים נכנסה לעזה כמות סיוע הומניטארי שלא נכנסה מעולם. ישראל מאפשרת לכל עמותה וארגון שרק רוצה לסייע להיכנס ולתת יד לאוכלוסייה הפלשתינית. על כן, מה בעצם הציפייה? לשכן אותם במלונות המפונים שמתפנים? זו למעשה המשימה המשותפת כעת לדרג המדיני, המשפטי והצבאי, שכן בית הדין אמר מפורשות שהמצב הקיים אינו יכול להימשך.

דרום אפריקה, המדינה התובעת את ישראל וידידתה הגדולה של חמאס אחרי קטאר, הגישה בחצי השנה האחרונה בכל חודש בקשות חוזרות לצווים נגד ישראל. גם היא ערה לכך שההיענות של בית הדין לבקשתה הייתה הנרחבת עד כה אך עדיין לא באה על מבוקשה: הפסקת הלחימה והצלתו של ארגון הטרור חמאס.

כפי שכתב השופט ברק, ללא שום נתונים מהימנים ובדיקתם, בית הדין ברשות השופט הלבנוני קיבל החלטה נגד ישראל, המלווה בביקורת משמעותית. כך שאמנם ישראל חטפה אך כיפת הברזל יירטה את האיום המשמעותי. לא בטוח כמה מיירטים עוד נותרו לנו. ככל שהממשלה נחושה לחסל את חמאס, מבצעים מצומצמים ואיטיים ברצועה לא יספיקו.