"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

החלטת ביהמ"ש בהאג: התקווה התממשה, הצו מאפשר לישראל להמשיך להילחם ברפיח

לא צריך להיות משפטן דגול כדי להבין את מרחב הפרשנות הרב שבית הדין הותיר • הפסיקה אינה מורה על עצירת המבצע, אלא על שיפור משמעותי של תנאי האוכלוסייה האזרחית המתפנה מאזורי הלחימה • עם זאת, לא ממש ברור איזה שינוי צריכה ישראל לעשות במדיניותה הנוכחית

,עודכן
0השמעה
ישיבת בית הדין הבינלואמי בהאג. צילום: אה.אף.פה

בשיחות מקדימות שערכו אנשי הייעוץ המשפטי לממשלה מתחום המשפט הבינלאומי עם הדרג המדיני, נאמר להם כי ההערכה היא שיצאו צווים להפסקת הלחימה, אולם יש לקוות כי יהיו כמה שיותר עמומים ופתוחים לפרשנות.

UN Web TV

התקווה התממשה. בעוד מהקראת הצו החדש של בית הדין בהאג נדמה היה כי על צה"ל לעצור את הלחימה ברפיח ואולי גם ברצועת עזה בכלל, מניסוח הצו ומחוות דעת השופטים עולה תמונה שונה לחלוטין. גם מבלי להפעיל פרשנות יצירתית מדי, הצו מאפשר לישראל להמשיך להילחם, אפילו ברפיח, ובלבד שישופרו תנאי המחייה של העזתים.

"הפסקת לחימה באזור רפיח ככל שהלחימה עשויה לגרום לתנאים שיש בהם כדי להביא להשמדה פיזית, מלאה או חלקית של העם הפלשתיני", קבע הצו והותיר בידי ישראל מרחב פרשנות משמעותי. בית הדין לחלוטין אינו מורה לישראל לעצור את הלחימה אלא דורש לשפר משמעותית את תנאי האוכלוסייה האזרחית המתפנה מאזורי הלחימה. פרשנות זו ברורה לא רק מניסוח הצו אלא בדברים מפורשים שכתבו חלק מהשופטים, ואין ספק שזו תהיה גם עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, והמשנה הבינלאומי, ד"ר גיל-עד נעם.

הדיון בהאג (ארכיון),צילום: אי.פי.אי

עם זאת, לא ממש ברור מה על ישראל לעשות ולשנות במדיניותה הנוכחית. השופט אהרן ברק מציין כי בחודשיים האחרונים נכנסה לעזה כמות סיוע הומניטארי שלא נכנסה מעולם. ישראל מאפשרת לכל עמותה וארגון שרק רוצה לסייע להיכנס ולתת יד לאוכלוסייה הפלשתינית. על כן, מה בעצם הציפייה? לשכן אותם במלונות המפונים שמתפנים? זו למעשה המשימה המשותפת כעת לדרג המדיני, המשפטי והצבאי, שכן בית הדין אמר מפורשות שהמצב הקיים אינו יכול להימשך.

דרום אפריקה, המדינה התובעת את ישראל וידידתה הגדולה של חמאס אחרי קטאר, הגישה בחצי השנה האחרונה בכל חודש בקשות חוזרות לצווים נגד ישראל. גם היא ערה לכך שההיענות של בית הדין לבקשתה הייתה הנרחבת עד כה אך עדיין לא באה על מבוקשה: הפסקת הלחימה והצלתו של ארגון הטרור חמאס.

נציג דרום אפריקה, בית הדין לצדק בהאג, המלחמה בעזה,צילום: אי.פי.אי, אי.אף.פי

כפי שכתב השופט ברק, ללא שום נתונים מהימנים ובדיקתם, בית הדין ברשות השופט הלבנוני קיבל החלטה נגד ישראל, המלווה בביקורת משמעותית. כך שאמנם ישראל חטפה אך כיפת הברזל יירטה את האיום המשמעותי. לא בטוח כמה מיירטים עוד נותרו לנו. ככל שהממשלה נחושה לחסל את חמאס, מבצעים מצומצמים ואיטיים ברצועה לא יספיקו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר