"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפקח הגזים בעדותו - ביהמ"ש זיכה את הנאשם מתקיפתו

לטענתו של פקח החניה, הנאשם היכה אותו בידו וחטף ממנו את הטלפון לאחר שנתן לו דוח • מנגד טען הנהג כי לא נתן מכה אלא לקח את הטלפון ומייד החזיר אותו לפקח

,עודכן
0השמעה
דוח שהסתיים בתקרית שנויה במחלוקת (אילוסטרציה). צילום: יהושע יוסף

פקח עירוני הגזים בעדותו נגד אדם שלטענתו תקף אותו לאחר שנתן לו דוח. בית המשפט החליט היום (רביעי) לזכות את הנאשם וקבע כי עדותו היתה אמינה יותר.

לאחר שלא שילם: תקף את הפקחית (ארכיון) // כוח לעובדים

על פי כתב האישום, שהוגש בגין עבירות של תקיפת עובד ציבור וניסיון להיזק לרכוש במזיד, הנאשם החנה את מכוניתו בחניה המיועדת לנכים. המתלונן - פקח חניה - רשם לו דוח בגין כך. כשחזר הנאשם לרכבו וגילה שנרשם לו דוח הוא נסע במכוניתו, מצא את הפקח, יצא מהמכונית, התקדם לעברו בצורה מאיימת וצעק: "אתה נתת לי עכשיו דוח של 1,000 שקל?".

או־אז הנאשם חטף מידו של הפקח את הטלפון שהחזיק, היכה אותו בידו וחזר למכוניתו כשבידו הטלפון הנייד של הפקח. לפי הטענה, הנאשם החל לנסוע מהמקום, עצר וזרק את הטלפון על מכונית שהיתה במקום.

פקח עיריית ת"א. (אילוסטרציה - למצולם אין קשר לכתבה),צילום: גדעון מרקוביץ

הבין את הטעות

הנאשם השיב לכתב האישום באמצעות עו"ד ענבר פלש שם־טוב מהסנגוריה הציבורית, וטען שלא התחקה אחרי הפקח אלא נתקל בו במקרה אחרי נסיעה קצרה. הוא אישר שיצא מהמכונית ושאל את הפקח מדוע נתן לו דוח, אך הכחיש שהיכה את הפקח בידו, וטען שהפקח החל לצלמו ולכן לקח ממנו את הטלפון.

לטענתו, מייד לאחר שנכנס למכוניתו עם הטלפון שלקח מהפקח ופנה אל חניה סמוכה כדי להסתובב, הבין שעשה טעות, יצא מהמכונית, הניח את הטלפון על מכונית סמוכה, אמר לפקח שייקח אותו, התנצל ונסע.

בחקירה הנגדית אמר הפקח כי אמנם לגיטימי שאדם ישאל אותו מדוע קיבל דוח, אבל לא כל דרך ביטוי היא לגיטימית. הפקח אישר שהנאשם פנה אליו בשאלה עוד כשהיה במכוניתו, ובאותו רגע הוא שלף את הטלפון כדי לצלמו, ובכך להגן על עצמו.

תיעוד: תקף באגרוף פקחית על רקע רישום דוח תנועה (ארכיון)

לדבריו, חששוֹ נבע מכך שהנאשם פנה אליו בצורה אגרסיבית והרים את קולו. הפקח הכחיש שהעיר לנהג הערה מעליבה. הוא לא זכר אם הנאשם ביקש ממנו שיפסיק לצלם. לדבריו הוא גם לא זכר איך בדיוק קיבל את המכה.

"מעשה קל ערך"

השופט איתי הרמלין קיבל את גרסת הנאשם שלא תקף את הפקח, וציין בהחלטתו כי נשאלת השאלה אם יש להרשיע את הנאשם בעבירה של תקיפת עובד ציבור על כך ששלף מתוך ידו של הפקח את הטלפון מבלי לגעת ביד. "מבחינה פיזיקלית משיכת טלפון מתוך כף יד האוחזת בו מפעילה כוח על כף היד המתחככת במכשיר הטלפון בעת משיכתו. מכאן שמשיכת הטלפון נכנסת לגדרי הגדרתה הרחבה של עבירת התקיפה, אך מבחינת טיב העבירה - היא קלת ערך כיוון שהכוח שהופעל על הפקח היה אפסי. מבחינת נסיבותיו המעשה הוא קל ערך".

בית המשפט,צילום: אורן בן חקון

השופט הרמלין קבע כי מדובר בזוטי הדברים. לגבי הטענה לגרימת נזק לטלפון הוסיף כי הדבר לא הוכח כלל: "במקרה זה, שבו עומדות עדות מול עדות בלבד, עצם ההגזמה של הפקח שטען בחקירה כי הנאשם זרק את הטלפון פוגעת באמינותו ולא מאפשרת לקבוע כי גרסתו בנוגע למכה שקיבל או לא קיבל ביד הוכחה מעבר לספק סביר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר