"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
הכרעה בפרשת "טלגראס": עמוס סילבר ירצה עונש של שמונה שנות מאסר
מייסד הפלטפורמה לסחר בסמים הורשע בעבירה של ניהול ארגון הפשיעה • נאשמים מרכזיים נוספים בפרשה הורשעו בעבירות נוספות • הארגון העסיק למעלה מ-100 עובדים, ופעלו במסגרתו למעלה מ-3,500 סוחרי סמים
מייסד "טלגראס" עמוס סילבר (ארכיון). צילום: אורן בן חקון

הכרעה בפרשת "טלגראס": עמוס סילבר ירצה עונש של שמונה שנות מאסר

מייסד הפלטפורמה לסחר בסמים הורשע בעבירה של ניהול ארגון הפשיעה • נאשמים מרכזיים נוספים בפרשה הורשעו בעבירות נוספות • הארגון העסיק למעלה מ-100 עובדים, ופעלו במסגרתו למעלה מ-3,500 סוחרי סמים

,עודכן
0השמעה

הפרשה שהסעירה את המדינה:בית המשפט המחוזי מרכז הרשיע היום (שלישי), בתום הליך גישור ממושך את עמוס סילבר - מייסד "טלגראס", ששימשה כפלטפורמה לסחר בסמים. סילבר הורשע בעבירה של ניהול ארגון הפשיעה וירצה עונש של שמונה שנות מאסר.

מייסד טלגראס בשנת 2020 משוחרר למעצר בית (ארכיון) // שמואל בוכריס

נאשמים מרכזיים נוספים בארגון הורשעו בעבירות במסגרת ארגון פשיעה, בהן עבירות תיווך לסחר בסמים, עסקה אחרת בסם ושיבוש מהלכי משפט. אחדים מהנאשמים הורשעו גם בעבירות של הלבנת הון במסגרת ארגון פשיעה.

ההרשעה הושגה במסגרת הסדר טיעון שנערך בין הצדדים, בעקבות הליך גישור שהתקיים בפני כבוד השופט סגן הנשיא בני שגיא, שבסופו הנאשמים הודו בביצוע העבירות, וזאת לאחר שעדים רבים כבר העידו בתיק.

מייסד "טלגראס", עמוס סילבר (ארכיון),צילום: שמואל בוכריס

הנאשם בראל לוי ירצה עונש של 7.5 שנות מאסר, כאשר בית המשפט יוכל להפחית עד שנה וחצי מעונש זה אם ישתכנע, על בסיס חוות דעת מקצועיות, שלוי השתקם. נאשמים נוספים ירצו תקופות מאסר של עד שלוש שנים. לצד זאת, הוסכם שבית המשפט יורה על חילוט סכומי הכסף, הרכוש, המחשבים והטלפונים שנתפסו מהנאשמים, ועל הטלת עונשי מאסר מותנים וקנסות.

מהכרעת הדין עולה ש"טלגראס", שהוקמה במרץ 2017, שימשה כפלטפורמה לסחר בסמים (בעיקר קנאביס) באמצעות הטלגרם, הפכה לארגון פשיעה בסוף שנת 2017, ופעלה עד למעצר הנאשמים במרץ 2019. ארגון "טלגראס" פעל במבנה היררכי, בניהול של עמוס דב סילבר ואחרים, כאשר יתר הנאשמים שימשו בתפקידים שונים, לרבות ראשי ענפים בארגון, וקיבלו משכורות מהארגון.

מייסד "טלגראס" עמוס סילבר (ארכיון),צילום: שמואל בוכריס

על פי הכרעת הדין, ארגון טלגראס העסיק למעלה מ-100 עובדים, ופעלו במסגרתו למעלה מ-3,500 סוחרי סמים, ששיווקו ומכרו סמים לציבור הרחב, ושילמו ל"טלגראס" עבור פעילותם בערוצי הטלגרם של טלגראס, והכל תוך הסתרת זהותם האמיתית של סוחרי הסמים ושל אנשי "טלגראס". הארגון קיבל מסוחרי הסמים מאות אלפי שקלים בכל חודש, שהתחלקו בין אנשי הארגון, בהתאם למעמדם. כמצוין בכתב-האישום המתוקן בו הודו והורשעו במסגרת הכרעת הדין, גם קטינים רכשו סמים באמצעות טלגראס, ואף פעלו כסוחרי סמים, וכן נמכרו סמים פסיכדליים לציבור בערוץ ייעודי.

כתב האישום בפרשה גובש לאחר חקירה מאומצת של להב 433 וימ"ר צפון, בהובלת יחידת הסייבר הארצית בלהב. התיק נוהל בבית המשפט המחוזי בידי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, באמצעות עורכי הדין שירי רום ויוני חדד.

המשפט התנהל בפני הרכב שופטים בבית-המשפט המחוזי מרכז בראשות סגנית הנשיאה ליאורה ברודי, במשך קרוב לחמש שנים וזאת בשל אופיו התקדימי, ההיקף העצום של הראיות הדיגיטליות שנאספו במסגרת החקירה, ריבוי הנאשמים, והסוגיות המורכבות שהתעוררו במהלך המשפט בעניין ראיות דיגיטליות ובעניין האופן שבו יש להחיל את הדין הקיים על העבירות שבוצעו ברשת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו