"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
חוק הגיוס

מזכיר הממשלה פוקס במכתב חריף למשנה ליועמ"שית: "דרישתכם לא חוקית ולא חוקתית"

פוקס משגר את המכתב לאחר שהיועמ"שית הבהירה כי הייצוג המשפטי שאישרה לממשלה בנושא חוק הגיוס לא יכלול את משרדי הממשלה וצה"ל • לדבריו, "מדובר בניסיון תמוה לכפות על הממשלה, שהיא הרשות המבצעת, הפרדה בינה לבין גופי הביצוע, אין לכך תקדים במשפט הישראלי"

,עודכן
0השמעה
יוסי פוקס ורה"מ נתניהו (ארכיון). צילום: מארק ישראל סלם

מזכיר הממשלה יוסי פוקס שיגר מכתב חריף למשנה ליועמש"ית גיל לימון, לאחר שזו אישרהייצוג נפרד לממשלה בעתירת חוק הגיוס לממשלהאך הבהירה כי הדבר לא מייצג את משרדי הממשלה וצה"ל. לדבריו, "מדובר בדרישה לא חוקית ולא חוקתית".

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ויוסי פוקס, מזכיר הממשלה,צילום: אורן בן חקון, הרצי שפירא

כזכור היועמ"שית אישרה ייצוג משפטי נפרד לממשלה בעתירת חוק הגיוס אך הבהירה כי הייצוג הנפרד הוא לממשלה, כלומר לדרג הפוליטי, אך לא למשרדי הממשלה, יחידות הסמך הממשלתיות, לרבות צה"ל הרלוונטי לעתירה, שאותו תמשיך לייצג כביכול היועמ"שית, כך על פי הודעתה.

"ללא תקדים במשפט הישראלי ולא בדמוקרטיה מתוקנת"

כעת מגיב פוקס לדברים במכתב ששיגר ללימון בו כותב כי "מדובר בניסיון תמוה לכפות על הממשלה, שהיא הרשות המבצעת, הפרדה בינה לבין גופי הביצוע. אין כל תקדים במשפט הישראלי לרעיון האוקסימורוני הזה ולמיטב ידיעת הח"מ גם לא באף דמוקרטיה מתוקנת. מדובר ברעיון הסותר מושכלות יסוד בסיסיות ביותר במדעי המדינה, בתיפקוד רשוי…".

הפגנת חרדים נגד חוק הגיוס בכביש 4,צילום: אי.פי.אי

עוד כותב פוקס כי "הניסיון להפריד בין שר הביטחון, שאחראי כאמור אחריות משותפת עם הממשלה כולה ואחראי באופן אישי מול ראש הממשלה לפי חוק היסוד, לבין הרמטכ"ל או גורמי ביצוע אחרים בצבא, הוא חסר בסיס גם בהיבט של החוק הספציפי שבו עוסקת עתירה זו. שכן הסמכות למנות "פוקד" המוסמך להורות על גיוסו של אדם, כלל איננה של הצבא אלא של שר הביטחון".

לדבריו, "אגב, לפי התיזה שהצעת, גם הרמטכ"ל שנרשם בעתירות כמשיב יכול להפוך לבלתי רלוונטי. שהרי אם ניתן לשבור את ההיררכיה בין הממשלה לבין מי שכפוף לה, ניתן באותה המידה לשבור את ההיררכיה בין הרמטכ"ל לבין הקצינים שמונו לפי החוק כ"פוקדים" ותשובת הרמטכ"ל לבג"ץ כלל לא תשקף את גורמי
הביצוע האמיתיים בתחום הגיוס, שלא צורפו כמשיבים לעתירות".

פוקס: "הניסיון להפריד בין שר הביטחון לרמטכ"ל חסר בסיס גם בהיבט של החוק הספציפי",צילום: דובר צה"ל

פוקס מדגיש כי "לפיכך, משעה שאושר לממשלה ייצוג נפרד בבג"צ, המשמעות היא שייצוג זה כולל ביחידה אחת את כלל גורמי הביצוע הכפופים לממשלה ואבקש כי תבהיר זאת במכתב חוזר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר