רגע לפני הפסח - נדחתה בקשת סרבן המזונות הסדרתי לסגור תיק הוצאה לפועל

רשם ההוצאה לפועל מלשכת תל אביב, יניב יחזקאל, דחה היום (ראשון) בקשת חייב לסגור את תיק ההוצאה לפועל לגביית חוב המזונות שלו, למרות שהוא טען שמרכז חייו מצוי בחו"ל ודמי המזונות נגבים בסיועה של היחידה לסיוע משפטי במשרד המשפטים בניו יורק.

בנוסף, ציין הרשם, שקיבל את טענת האישה, כי אם ייסגר תיק ההוצאה לפועל יבוטלו אותם ההליכים בחו״ל, וקיים חשש לגביית דמי המזונות. הוא אף הטיל עליו הוצאות בסך 1,500 שקלים שיצורפו לקרן החוב בתיק.

תיק ההוצאה לפועל הגיע בעקבות ביצוע פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה משנת 2018 במסגרתו ניתן תוקף של פסק דין להסכם אותו ערכו הצדדים, וקבע את חיובו של החייב בתשלום דמי המזונות של שני ילדיו הקטינים. מאחר והחייב לא עמד בתשלום החיוב, עתרה האישה לפתיחת תיק בהוצאה לפועל בשנת 2020.

בהחלטה צוין, כי גובה החוב בתיק עומד על סך של כ-1.28 מיליון שקלים, ובו הגדלות חיוב שוטפות בסך של 11,196 שקלים, כאשר האישה עותרת מדי פעם בפעם להגדלת קרן החוב בגין הוצאות החינוך והרפואה של הקטינים. כמו כן, הוטל עיקול על זכויות החייב במקרקעין המצויים בעיר תל אביב, לשם הבטחת תשלומו של החוב, לרבות תשלומם של דמי המזונות העתידיים.

החייב טען כי האישה פנתה לאכיפת פסק הדין במדינת ניו יורק באמצעות האגף לסיוע משפטי, כאשר נקבע על ידי בית המשפט לענייני משפחה במדינת ניו יורק שהוא ישלם סכום של 4,109 דולר לטובת החיובים השוטפים, בעוד בגין חוב העבר הצבור בתיק ההוצאה לפועל, ישלם החייב את הסך של 2,054 דולר, ובסך כולל של 6,164 דולר . עוד ציין החייב, כי החל מיום רישום הצו במדינת ניו יורק, החייב משלם את הצו, וכי אין מקום ששתי ערכאות יעסקו בגביית אותו החוב.

מנגד, טענה האישה כי מדובר בסרבן מזונות סדרתי וכי חלפו 9 חודשים ממועד מתן הצו ונצברו חיובים חדשים אשר לא שולמו. החייב לא הציג כל החלטה שעניינה צו תשלומים שנקבע לו, כי אם צו עיקול על משכורתו בשיעור של כ- 6,164 דולר, ואין בתשלום לכסות את מלוא החיובים בתיק.

הרשם קבע כי אין מניעה לאישה לנהל הליכי גבייה מקבילים במסגרת תיק הוצאה לפועל, כמו גם לפעול לגביית דמי המזונות במקום מגורי החייב בחו"ל, ולכן יש לדחות את בקשת החייב. כמו כן, לא הוצג על ידי החייב כל מקור נורמטיבי שמעיד שנקיטתם של הליכי גבייה במדינה אחרת משמעם סגירת התיק וביטולם של כלל ההליכים הננקטים כנגד רכושו במסגרת מדינת ישראל.

עוד לטענת הרשם, ככל שבקשת החייב תתקבל, הרי שיש בדבר משום החשש שהוא יטען כי אינו חב כלל בחוב, בעוד הדעת נותנת כי הליכי הגבייה משלימים זה את זה ומהווים נדבך נוסף בארגז כלי הגבייה המצויים בידי הזוכה. הרשם הוסיף, כי גם אם החייב ישלם את חובו כתוצאה מהליכים הננקטים בארה"ב, ובאמצעות צו תשלומים, הרי שככל הליך לפריסת חוב עבר, אין בעצם עובדה זו כדי להוות "חומת מגן" מנקיטת הליכים כנגד רכושו של החייב.

הרשם דחה גם את טענת החייב, כי מאחר והינו תושב חוץ, המעקב אחר תיק ההוצאה לפועל מקשה עליו ומצריך ממנו שכירת שירותי עו"ד מטעמו, שכן החייב יכול לעקוב אחר כלל ההליכים בתיק באמצעות מערכת כלים שלובים ממחשבו האישי ומכל מקום בעולם.