"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעורה של כתבת גלי צה"ל הדס שטייף

עו"ד אפי נווה תבע את הכתבת בשנת 2018 בגין גניבה ופריצה למכשירים סלולאריים שהיו שייכים לו בעבר, שבעזרתם חשפה שטייף כי היה מעורב לכאורה באי סדרים במינויים של שופטים • בשל נסיבות המקרה, התיר בית הדין לעיתונאית לתקן את כתב תביעתה בנימוק ש"הטענות שמעלה המערערת ניצבות לכאורה בליבת חוזה העסקתה כעיתונאית"

,עודכן
0השמעה
אפי נוה והדס שטייף. צילום: יוסי זליגר

ערעורה של כתבת גלי צה"ל הדס שטייף נדחה על ידי בית הדין הארצי, שקבע כי תביעתה מכוח חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), המוכר גם כ"חוק חושפי שחיתויות", התיישנה במועד הגשת התביעה. כמו כן נקבע, כי הסעד ההצהרתי אותו ביקשה הגב' שטייף מכוח הוראות סעיף 7א לפקודת הנזיקין אינו מצוי בסמכותו של בית הדין לעבודה. בית הדין התיר לגב' שטייף לתקן את כתב תביעתה, באופן שיכלול עילות אחרות ביחסי עבודה המצויות בסמכות בית הדין ושלא חלה עליהן התיישנות.

נזכיר כי בשנת 2018, במסגרת עבודתה כעיתונאית בתחנת הרדיו "גלי צה"ל", חשפה הגב' שטייף כי עורך הדין אפרים נוה, אשר כיהן כיו"ר לשכת עורכי הדין, היה מעורב לכאורה באי סדרים במינויים של שופטים. חשיפת הפרשה התאפשרה לאחר שלידיה הגיע מידע אשר הוצא, ככל הנראה,ממכשירים סלולאריים שהיו שייכים בעבר לנוה.

תחנת גלי צה"ל,

עקב פרסום הפרשה, תבע עו"ד נוה את המדינה, את היועצת המשפטית לממשלה, את הגב' שטייף וכן עיתונאים נוספים מהתחנה בסך של שבעה מיליון שקלים. פרקליטות המחוז הודיעה לגב' שטייף כי הוחלט שלא לייצגה בהליך האזרחי המתנהל נגדה והחלטה זו אושררה על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

בחלוף שלוש שנים, הגישה הגב' שטייף תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (בשבתו בבת ים), במסגרתו טענה כי אי ייצוגה על ידי המדינה נובע כתוצאה מהתנכלות על רקע היותה חושפת שחיתויות במקום עבודתה. תביעתה סולקה על הסף, לאחר שהמדינה טענה שתביעתה התיישנה, שחוק חושפי שחיתויות אינו חל בעניינה וכי לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בסעד החסינות לעובדי מדינה שבפקודת הנזיקין.

דחה את ערעורה של שטייף, בית הדין הארצי לעבודה,צילום: אורן בן חקון

הגב' שטייף ערערה לבית הדין הארצי לעבודה, אשר פסק כי תביעה לפי חוק חושפי שחיתויות אכן התיישנה וכי ההסדר שבפקודת הנזיקין אכן לא מצוי בסמכותו של בית הדין לעבודה. עם זאת, בשל נסיבות המקרה, התיר בית הדין לגב' שטייף לתקן את כתב תביעתה, בקבעו כי: "הטענות שמעלה המערערת ניצבות לכאורה בליבת חוזה העסקתה כעיתונאית ומשכך - מבלי להביע עמדה לגופן ובכפוף להגדרת עילת תביעה מתאימה - ראויות להתברר במסגרת מערכת בתי הדין לעבודה. משכך מצאנו לנכון לאפשר למערערת, טרם סילוק התביעה על הסף, לתקן את כתב התביעה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר