שוטר הרכיב חומרי נפץ ונפגע - המדינה סירבה להכיר בפציעתו

המדובר באיש משטרה בשירות קבע, שנפצע במהלך עבודתו מרסיס של חומר נפץ שהתפוצץ במהלך עיסוקו ופגע בעינו השמאלית. מדינת ישראל, באמצעות קצין התגמולים של משרד הביטחון, סירבה להכיר בפגיעתו ככזו שאירעה במהלך שירות ביטחוני.

בסירובו הסתמך קצין התגמולים על האמור בתיקון מס' 29 לחוק הנכים תגמולים ושיקום. לפי תיקון זה, הזכות הקבועה בחוק להכרה בפגיעתו של משרת קבע בשירותי הביטחון, מוגבלת לפעילות שהינה בעלת אופי בטחוני מובהק. לולא היותה פגיעה בעלת אופי בטחוני, זכאי משרת הקבע להכרה בפגיעתו באמצעות חוק הביטוח הלאומי אך לא על פי חוק הנכים תגמולים ושיקום.

השוטר הגיש ערעור שנדון בפני וועדת הערר לפי חוק הנכים תגמולים ושיקום בפני הרכב השופטת בדימוס יעל אחימן, וכן ד"ר הדר ירדני, וגב' ברוריה דדון, כנציגי ציבור.

מבחינה ראייתית, כך נכתב בפסק הדין, יש לקבוע כי עבודתו של המערער המרכיב את מטען הנפץ, או את חגורות הנפץ, כוללת רצף אינטגראלי של פעולות הלחמה. בסיומן, הופכים מעגלים אלקטרוניים לכאלה היוצרים שרשרת של תגובות אלקטרוניות, עד להפיכתו של המוצר למנגנון הפעלה של חומר נפץ. מן העוסק בפעולה זו – כך נכתב- נדרשת הבנה אודות האופן שבו הופכת פעולת ההלחמה לאפקטיבית ומגשימה את ייעודה הכולל של המשימה של ייצור חומרים נפיצים.

ההסתכלות על הלחמת המעגלים האלקטרוניים במנותק מייעודם, משל היו מעגל אלקטרוני של מגהץ לשימוש ביתי, מבטאת לדעת חברי הועדה, הסתכלות באמצעות משקפיים צרים מדי המגבילים את מרחב השיקולים של קצין התגמולים ומביאים לתוצאה לא רצויה. בהתחשב בתכליתו הכוללת של חוק הנכים תגמולים שנועד להיות חוק סוציאלי המרחיב את מעגל הזכאים על פיו מחד ושל תיקון מס' 29 מאידך שנועד לצמצם את תחולתו ולהוציא מתוכו את משרתי הקבע, אלא בהתקיים תנאי המובהקות הצבאית של האירוע, סברו חברי הועדה כי יש להכיר בזכאותו של המערער על פי חוק זה דווקא.

הוועדה דחתה את ניסיונו של קצין התגמולים ליצור הבחנה בין שלבים שונים של אותה פעולה הנעשית ברצף. לעמדת חברי הוועדה, מהלך זה שבו נקט קצין התגמולים נראה כניסיון ליצור רושם מוטעה בעניין אופיו של האירוע ולנתקו באופן מלאכותי ממאפייניו הצבאיים והביטחוניים. על כן נקבע כי המערער זכאי להכרה כנפגע על חוק הנכים תגמולים ושיקום.