נציבות שירות המדינה קיימה לאחרונה חקירה נגד גורמים ברבנות הראשית לישראל, בחשד כי הכניסו בתי דין בחו"ל לרשימת בתי הדין המגיירים, בניגוד לדין. הכרת המדינה בגיורים שביצעו אותם בתי הדין מוטלת כעת בספק.
אגף החקירות בנציבות שירות המדינה חקר בכירים ברבנות, ובהם מנכ"ל הרבנות הראשית יהודה כהן, בחשד כי פעלו במסגרת תפקידם למען מקורב לחבר מועצת הרבנות הראשית. לפי החשד, בית דין פרטי בחו"ל של אותו המקורב הוכנס לרשימת בתי הדין המגיירים בניגוד לדין. נוסף על כך, נבדק חשד כי גם כשהיועמ"ש של הרבנות הראשית הורה להסיר את בית הדין המדובר מהרשימה - מנכ"ל הרבנות הראשית נמנע מכך.
פרקליט בכיר במחלקת הבג"צים בפרקליטות העיד בחקירת הנציבות: "גורמים פוליטיים הפעילו לחצים וניסו לנצל אותי". כעת לא ברור מה יעלה בגורלם של אלו שהתגיירו בבתי הדין הללו, שכן מדינת ישראל הכירה למעשה בגיורם באותו בית הדין, אף שייתכן שלא כדין. הפרשה נחשפה בעקבות מעקב של עמותת "עתים", שהגישה עתירה לבג"ץ בנושא.
מדינת ישראל מכירה בגיורים שהתבצעו בידי בתי דין רבניים בחו"ל, רק אם בית הדין אושר בידי ועדה ברבנות הראשית לישראל וצלח מבחנים מחמירים ביותר. מתגיירים פונים אל המדינה לאחר שגוירו בחו"ל אם הם מעוניינים לעלות לישראל מכוח חוק השבות, או כדי שהמדינה תכיר בנישואיהם.
בחו"ל יש עשרות רבות של בתי דין רבניים, אך מדינת ישראל - באמצעות הרבנות הראשית - מכירה רק בחלק קטן מהם כבתי דין מגיירים. על פי רוב, מתגיירים יעדיפו לפנות לבית דין שמדינת ישראל מכירה בו, והכרת המדינה בבתי הדין נחשבת בקהילות היהודית בחו"ל סמל סטטוס יוקרתי. להכרת המדינה יש גם משמעויות כלכליות עבור בית הדין, שפועל כעסק פרטי.
"בתיאום עם הרב הראשי"
ב-2021 מינה השר לשירותי דת לשעבר מתן כהנא את יועמ"ש הרבנות הראשית, הראל גולדברג, לתפקיד ממלא מקום מנכ"ל הרבנות הראשית, ותפקיד יועמ"ש הרבנות נותר ללא איוש. היועמ"ש משמש בתפקידו כ"שומר הסף" ברבנות, בין השאר גם בוועדה האחראית להכרה בבתי דין רבניים בחו"ל.
לוועדה שתי בקשות הכרה: של בית הדין הפרטי לגיור "דניפרו" שבאוקראינה, בראשות הרב שמואל קמינצקי; ושל בית הדין הפרטי לגיור של קהילות הבוכרים, בראשות הרב שלמה ישי רובין, בשכונת קווינס שבניו יורק, ארה"ב. בינתיים, ותיק מחלקת הבג"צים בפרקליטות רועי שויקה גויס אל הרבנות הראשית בתור ממלא מקום היועמ"ש.
נזכיר כי באוקראינה אין הרבה בתי דין, אך בניו יורק יש לא מעט כאלה, והוועדה אף דחתה בעבר בקשות דומות להכרה מבתי דין רבניים באזור. בית הדין המוזכר הוקם ב־2019 בידי הרב שלמה ישי רובין, חתנו של חבר מועצת הרבנות הרב יהודה דרעי, שהוא אחיו של יו"ר ש"ס אריה דרעי. בית הדין בראשות הרב רובין פועל בקהילת הבוכרים בניו יורק בנשיאותו של איש העסקים לב לבייב.
בתחילה התנגדה הקהילה המקומית להקמת בית הדין, אך הרב הראשי יצחק יוסף, המכהן כיו"ר מועצת הרבנות הראשית, גיבה את הקמתו. בראיון סיפר הרב רובין כי הקמת בית הדין נעשתה "בהתייעצות ובתיאום" עם הרבנים הראשיים, ובהם הרב יוסף.
ישיבות ללא פרוטוקול
מחקירת נציבות שירות המדינה עלה כי בנובמבר ובדצמבר 2021 קיימה ועדה ברבנות דיון בנוגע לבקשות בתי הדין, אך עד היום לא נחתם פרוטוקול לאותן הישיבות. גורם המצוי בחקירה סיפר כי שויקה יצא מהן נסער. בינואר 2022 כתב שויקה מכתב לכל הנוגעים בדבר, והדגיש כי אין לקבל החלטה בנוגע לבתי הדין הללו מבלי שעברו את המבחנים הקפדניים של הרבנות, וזאת לפי חוות הדעת של היועמ"ש ברבנות.
גורם המצוי בחקירה סיפר כי שויקה מסר עדות במסגרת החקירה, ושם אמר: "הבנתי שגורמים פוליטיים מפעילים לחצים עבור בית הדין, ומנסים לנצל את העובדה שאני יועמ"ש במילוי מקום". בהיעדר חוות דעת של הייעוץ המשפטי, עובד ברבנות - שזהותו ידועה לנציבות - הכניס אותם לרשימת בתי הדין המוכרים לגיור, והם מצויים בה החל מפברואר 2022. רק באוגוסט 2022, כחצי שנה לאחר מכן, התכנסה מועצת הרבנות הראשית ואישרה את הכנסתם לרשימה.
היועמ"ש מודר מהעניין
בינתיים, השר החדש לשירותי דת מטעם ש"ס, השר מיכאל מלכיאלי, מינה את יהודה כהן למנכ"ל הרבנות, וגולדברג הושב לתפקידו כיועמ"ש הרבנות. גולדברג קיבל מכתב מעמותת "עתים" על כך שבתי הדין הוכנסו לרשימה. בתשובתו כתב לעמותה: "קיבלתי בהפתעה את מכתבכם, על הופעתם ברשימה נודע לי רק כעת". לפי היועמ"ש, מועצת הרבנות הראשית מידרה את הלשכה המשפטית מהנושא.
גולדברג קבע: "הכללתם של שני בתי הדין האמורים ברשימות הרבנות הראשית, אפוא, נעשתה שלא כדין". גולברג פנה אל המנכ"ל כהן וביקש שיסיר את שני בתי הדין מהרשימה, אך זה נמנע עד כה מלעשות זאת, מפני שלטענתו הדבר נעשה כדין. גם מגולדברג גבתה הנציבות עדות, ולפי גורם המצוי בחקירה - היא דמתה לעדותו של שויקה.
עמותת "עתים", שחשפה את הפרשה, הגישה לאחרונה עתירה לבג"ץ באמצעות עו"ד אלה סקעת, מנהלת המחלקה המשפטית, ועו"ד יאיר שאג מהמחלקה. בעתירה דורשת העמותה, בין השאר, להסיר את בתי הדין הללו מהרשימה. שופט ביהמ"ש העליון נעם סולברג הורה לרבנות הראשית להשיב לעתירה בעוד כשבוע. בינתיים, אגף החקירות בנציבות העביר את ממצאי החקירה לאגף המשמעת, להחלטה אם להעמיד לדין משמעתי את הנחקרים.
תגובות
נציבות שירות המדינה: "נגד מנכ"ל הרבנות הראשית נפתח תיק חקירה, שבו אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה ביצע הרבה פעולות חקירה. בין היתר נגבו עדויות מגורמים רלוונטיים ונחקרו חשודים בתיק, וביניהם מנכ"ל הרבנות. כמקובל, בתום החקירה הועבר התיק לבחינת אגף המשמעת של נציבות שירות המדינה".
הרבנות הראשית: "פעולות ועדת ההכרה בבתי דין בחו"ל נעשו כדת וכדין, ועומדות בכל אמות המידה הנדרשות. העתירה שהוגשה נעדרת כל תשתית עובדתית, וריקנותה מדברת בעד עצמה. הראשון לציון (הרב הראשי יצחק יוסף; נ"ב) אינו חבר בוועדת ההכרה, ואין לו כל קשר ייחודי עם בתי הדין שאושרו - למעט היכרות שטחית מתוקף תפקידו". בניגוד לתגובת הנציבות, מהרבנות נמסר: "המנכ"ל לא נחקר, אלא נקרא לעדות".
עו"ד אלה סקעת, מנהלת המחלקה המשפטית ב"עתים": "מתסכל ומכעיס לראות כיצד הרבנות הראשית מנצלת את הכוח ואת הסמכות שנתנה לה מדינת ישראל כדי לסדר הטבות למקורבים, מבלי שהם צריכים לעמוד באף אחד מהכללים שהרבנות בעצמה קבעה. נראה שכללים צריכים לחול רק על מי שלא קרוב לצלחת.
"לא מספיק לרבנות להתנהל כך בגבולות הארץ, אלא הם פועלים כדי לייצא את אותה ההתנהלות לקהילות יהודיות בחו"ל ולבתי הדין שנמצאים שם. הבג"ץ שהוגש לאחרונה מבקש לשים לכך סוף".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו