"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"התרגשות בלתי שגרתית וחריגה": מחוות הפיוס שגרמה לאירוע מוחי ותוכר כתאונת עבודה

קולגה לעבודה איתו לא שוחחה מזה שנתיים עקב סכסוך ביניהם, נכנס בהפתעה למשרדה של מזכירה כבת 60, וביקש ממנה להתפייס • הסיטואציה גרמה לה לסערת רגשות, ובהמשך, תוך כדי השיחה עמו, חשה חולשה בגופה והתמוטטה • הרכב בית הדין קיבל את בקשתה להכיר באירוע כתאונת עבודה, ונימק את החלטתו בכך ש"גם התרגשות בפן החיובי עשויה לגרום למצב קיצון"

,עודכן
0השמעה
המוסד לביטוח לאומי. צילום: יוסי זליגר

מזכירה כבת 60 חטפה אירוע מוחי כתוצאה מלחץ שחוותה בעת שקולגה לעבודה, איתו היתה בנתק מוחלט במשך שנתיים, ניגש אליה וביקש להתפייס עימה לקראת יום הכיפורים. בעקבות תביעה שהגישה נגד הביטוח הלאומי בדרישה להכיר באירוע המוחי כתאונת עבודה, בית הדין לעבודה קבע היום (שני), כי אכן האירוע המוחי יוכר כתאונת עבודה שקרתה בשל המקרה.

"החומה קרסה עליהם": שני פועלים נהרגו בתאונת עבודה באשדוד // כבאות והצלה

על פי פרטי המקרה, לתובעת, שעבדה כמזכירה בחברה, ניגש קולגה לעבודה איתו לא שוחחה מזה שנתיים עקב סכסוך ביניהם, וביקש ממנה להתפייס. המזכירה הופתעה מאוד מניסיון הפיוס ומכניסתו ללא כל הודעה מוקדמת למשרדה והייתה בסערת רגשות. בהמשך, תוך כדי השיחה עמו, חשה חולשה בגופה והתמוטטה.

המזכירה פנתה למוסד לביטוח הלאומי להכיר בכך כתאונת עבודה, אולם אלה דחו את התביעה בטענה כי היא לקתה באירוע המוחי בשל "תחלואה טבעית" שאינה קשורה לאירוע. המזכירה לא ויתרה, ערערה לבית הדין לעבודה בת"א באמצעות עורכי הדין אלישר פיינגרש ורעות מזרחי, ממשרד מרקמן טומשין ושות', לבית הדין לעבודה בתל אביב. בערעור נטען, בין השאר, כי התייצבותו של העובד במשרדה ללא הודעה מוקדמת במטרה להתפייס איתה, הוא בגדר אירוע חריג בעבודה אשר גרם לה לאירוע מוחי.

עו"ד אלישר פיינגרש ממשרד מרקמן טומשין ושות',צילום: ללא

הרכב בית הדין קיבל את הבקשה ונימק את החלטתו להכיר באירוע המשמח כתאונת עבודה, בכך ש"גם התרגשות בפן החיובי, כגון קבלת הודעה בדבר קידום מהיר וחריג בתפקיד, פרס הצטיינות מיוחד ושונה מהמקובל - עשויים אף הם לגרום למצב קיצון של התרגשות בלתי שגרתית וחריגה במהלך העבודה".

בית הדין הסתמך גם על מומחה רפואי שמינה, ושקבע כי האירוע החריג החיש את בואו של השבץ המוחי, וייתכן ובלעדיו הוא היה נדחה או לא היה מתרחש כלל. בעקבות האירוע המוחי היא נאלצה לעבור שלושה ניתוחי מוח. לאור ההכרה באירוע הפיוס כתאונת עבודה היא תהיה זכאית לקצבת נכות לכל חייה בהתאם לשיעור הנכות שתקבע הוועדה הרפואית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר