בית הדין הבינלאומי לצדק: מורה נבוכים

לבית הדין לצדק בהאג, שהוקם בינואר 1946 כאחד מהגופים של האו"ם, שני תפקידים: האחד - לשמש בית המשפט הבכיר בעולם ליישוב סכסוכים בין מדינות; השני - לשמש היועץ המשפטי העליון של גופי האו"ם.

רבים נוטים להתבלבל בין ביה"ד הבינלאומי לצדק (ICJ) לבין ביה"ד הפלילי הבינלאומי (ICC) שגם מושבו בהאג. בעוד הראשון עוסק בסכסוכים בין מדינות, השני הוא המקום שבו מעמידים לדין אנשים (ולא מדינות) בגין הפרות חמורות של המשפט הבינלאומי: פשעים נגד האנושות, רצח עם, פשעי מלחמה, וכו'.

בביה"ד לצדק יושבים 15 שופטים, המתמנים באישור משותף של מועצת הביטחון והעצרת הכללית של האו"ם. השופטים נבחרים לפי מפתח המייצג את מגוון האזורים בעולם. בתיקים שבהם מעורבות מדינות שאין להן ייצוג בחבר השופטים - כל מדינה רשאית למנות שופט אחד נוסף מטעמה. מינויו של אהרן ברק כשופט בהליך מטעם ישראל נעשה מכוח הסדר זה.

החלטות ביה"ד הן שילוב של החלטות עמוקות, רציניות והוגנות לצד החלטות פוליטיות לחלוטין. כך, בחוות דעת שפרסם ביה"ד ב־2004 ביחס לגדר ההפרדה, הוא קבע שלישראל לא נתונה הזכות להגנה עצמית נגד הפלשתינים משום שהם תושבי שטח כבוש.

התביעה של דרא"פ

ממשלת דרא"פ טוענת כי מאפייני הפעילות הישראלית ברצועת עזה בחודשים האחרונים והיקפיה, ההרג וההרס הרב שנגרמו ברצועה וההתבטאויות הפומביות של בכירים ישראלים מלמדים כי מדינת ישראל מיישמת שם תוכנית מכוונת להשמדת העם הפלשתיני. דרא"פ ביקשה מביה"ד גם להוציא צווים זמניים, שהעיקרי שבהם הוא הוראה למדינת ישראל להפסיק את הלחימה ברצועת עזה.

הגשת התביעה אינה מפתיעה. מזה שנים רבות הממשל הדרא"פ תומך בצורה עיוורת בפלשתינים ובארגוני הטרור שלהם.

ההליך בהאג

ההליך בפני ביה"ד יתחלק לשלושה חלקים. הראשון יהיה הדיון בבקשת דרא"פ לצווים זמניים ויתקיים בימים חמישי ושישי השבוע, כשלכל מדינה ייועד יום אחר להצגת עמדתה. הצפי הוא שביה"ד ייתן את החלטתו בעניין זה בתוך שבועות אחדים.

החלק השני יעסוק כנראה בשאלת סמכות ביה"ד לשמוע את התיק. לטענת דרא"פ, הסכמת ישראל להליך (הנדרשת כדי שלביה"ד תהיה סמכות) נגזרת מהצטרפותה ב־1950 לאמנת האו"ם למניעת פשע של רצח עם והענשה בגינו. האמנה כוללת הסכמה אוטומטית לסמכות ביה"ד בהאג במקרה של מחלוקות בין מדינות החתומות על האמנה (דרא"פ הצטרפה ב־1998). ישראל כנראה תכפור בסמכות ביה"ד.

אם ביה"ד יסבור כי יש לו סמכות לדון בתיק - החלק השלישי של ההליך יעסוק בשאלות המהותיות המועלות בתביעה, ועיקרן - השאלה אם פעולות ישראל מהוות רצח עם כנגד הפלשתינים. הדיון בתיק צפוי להימשך כמה שנים. הניסיון מלמד שלא כל החלטות ביה"ד מיושמות בפועל.

אל"מ (מיל') , לשעבר ראש מחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית וכיום מנהל המחלקה למשפט בינלאומי, מסחר בינלאומי וביטחון במשרד הרצוג בת"א