הכרעה דרמטית: בג"ץ פסל את חוק יסוד הסבירות על חודו של קול; אלרון שהתנגד: "עיתוי שעשוי להזיק"

לאחר סערת ההלדפה, בית המשפט העליון פרסם הערב (שני) את פסק הדין בעתירות נגד חוק היסוד לצמצום עילת הסבירות וקבע כי דינו פסלות. הכרעת הדין ניתנה על חודו של קול, כאשר שמונה שופטים, בראשם הנשיאה אסתר חיות, תמכו בפסילת החוק - אל מול שבעה שהתנגדו לה.

כמו כן, בית המשפט העליון קבע בדעת רוב של 12 מתוך 15 שופטים כי נתונה לו הסמכות לקיים ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד ולהתערב במקרים שבהם הכנסת חרגה מסמכותה המכוננת. אלרון מינץ וסולברג הם שופטי העליון שסוברים שאין לבג"ץ סמכות כלל לפסול חוקי יסוד.

שמונת שופטי הרוב קבעו כי החוק פוגע בגרעין הקשה של מאפייניה הדמוקרטיים של המדינה. שופטי דעת המיעוט לעומת זאת מתחו ביקורת על חבריהם כי החוק, אף שיש בו קשיים, אינו פוגע במאפיינים הדמוקרטיים של המדינה.

התומכים:

שמונת שופטי דעת הרוב שקבעו לפסול את החוק הם השופטים: אסתר חיות, יצחק עמית, עוזי פוגלמן, דפנה ברק-ארז, ענת ברון, עופר גרוסקופף, חאלד כבוב ורות רונן.

הנשיאה בדימוס אסתר חיות, אמר על ההחלטה: "כתוצאה מהנוסח הקיצוני והחריג של התיקון, ובהינתן המציאות החוקתית הקיימת, נגרמת פגיעה חסרת תקדים בהיקפה בשניים מהמאפיינים הגרעיניים של שיטתנו הדמוקרטית – עקרון הפרדת הרשויות ועקרון שלטון החוק".

המתנגדים:

מנגד, שבעת השופטים שקבעו לדחות את העתירות הם: נעם סולברג, דוד מינץ, יוסף אלרון, יעל וילנר, אלכס שטיין, גילה כנפי-שטייניץ ויחיאל כשר.

השופט יוסף אלרון שהתנגד הסביר: "איתן אני בדעתי כי אין זו השעה לזעזע את יסודותיה החוקתיים של מדינתנו. את המחלוקת מושא העתירות שלפנינו מוטב לדחות למועד המתאים לכך אם וכאשר ההכרעה בה תתחייב מעובדות המקרה. חוששני כי בעיתוי הנוכחי הנזק שייגרם מערעור יסודות המשפט החוקתי בישראל בשל פסילת תיקון מס' 3, עלול לעלות עשרות מונים על הנזק שבהותרתו על כנו".

גם מבין השופטים המתנגדים לפסילה: תמיכה בסמכות בג"ץ להתערב

מבין שבעת שופטי דעת המיעוט, יש שסברו כי לבג"ץ יש הסמכות להתערב בחוקי יסוד, בדומה לשופטי דעת הרוב, אולם קבעו כי ביטול עילת הסבירות אינו מהווה פגיעה במשטר הדמוקרטי באופן שמצדיק את פסילת החוק.

חלק משופטי הרוב קבעו כי יש לפסול את החוק מכוח הדוקטרינה הקיצונית "התיקון החוקתי שאינו חוקתי", כלומר פסילת חוק יסוד בשל תוכנו ולא בשל נסיבות חקיקתו. בעמדה חריגה זו תמכה גם היועצת המשפטית לממשלה. עד היום, לא עשה בית המשפט בישראל שימוש בדוקטרינה זאת, ורק שופט העליון בדימוס ג'ורג' קרא ביקש לפסול את חוק הלאום באמצעותה, אולם היה קול בודד בהרכב.

בעוד כשבוע וחצי תפרושנה השופטות אסתר חיות וענת ברון, ומאותה העת יהיה בבג"ץ רוב שופטים התומכים בדחיית העתירות והכשרת החוק, אולם אין לכך משמעות משפטית אלא סימבולית בלבד.