ביהמ"ש העליון קבע: איש ציבור לא יוכל לחסום משתמשים שהביעו ביקורת בחשבונותיו ברשתות החברתיות

בית המשפט הפך את החלטת המחוזי בעניין ערעור שהגיש תושב גבעתיים שדרש להורות על ראש העיר רן קוניק לבטל את חסימתו בטוויטר, אך האחרון סרב כיוון שמדובר בחשבון פרטי • השופטת: "החסימה פוגעת בחופש הביטוי של המערער"

ייאלץ לשחרר חסימה. ראש עיריית גבעתיים רן קוניק. צילום: קוקו

בפסק דין תקדימי קבע היום (חמישי) בית המשפט העליון כי נבחר ציבור לא יכול לחסום אזרחים מחשבון הטוויטר המשמש אותו בעבדותו. השופטת הפורשת ענת ברון ציינה כי חסימה כזאת פוגעת בחופש הביטוי של האזרח ובאפשרותו לקבל מידע על פעילות נבחר הציבור.

השופטים קבעו כי פסק הדין תקף רק למקרה הנידון של ראש עיריית גבעתיים, אך פתחו אפשרות להגשת עתירות עם סיכויי הצלחה גבוהים בכל המקרים שנבחרי ציבור חוסמים אזרחים.

בפסק הדין נקבע כי המבחן לחשבון טוויטר של נבחר ציבור שבו אסור לנבחר הציבור לחסום אזרחים הוא "מבחן הדומיננטיות". חשבון טוויטר אשר ממומן בכסף ציבורי או מתופעל ע"י עובדי ציבור או שיש לו חזות ציבורית או שנעשה בו שימוש להעברת מסרים לציבור אסור לחסום בו אזרחים. אף שלא נכתב במפורש, מפסק הדין עולה שישנן נסיבות בהן נבחר ציבור יכול לחסום תגובות שעולות כדי הסתה.

פסק הדין הוא בערעור שהגיש לעליון תושב העיר גבעתיים בשם רובינשטיין שראש העיר רן קוניק חסם אותו בשם תגובות ביקורתיות שהגיב רובינשטיין בציוציו. השופטות ענת ברון, גילה כנפי שטייניץ וורות רונן קיבלו את הערעור והורה לקוניק להסיר את החסימה.

השופטת ענת ברון, צילום: אורן בן חקון

"חשיבותה של רשת האינטרנט ככלל ושל הרשתות החברתיות בפרט ככלי למימוש חופש הביטוי, היא בבחינת ידע כללי, והאמירה שלפיה הרשת החברתית היא "כיכר העיר" החדשה היא כבר בגדר קלישאה" כתבה השופטת ברון.

עוד כתבה כי "החסימה פוגעת בחופש הביטוי של המערער, ומדובר לא רק ב"ענישה" בגין הציוץ שכבר פורסם, אלא במניעה מראש של האפשרות להגיב לפרסומים בחשבון של קוניק; כאשר אמצעי מניעתי טומן בחובו פגיעה קשה יותר בחופש הביטוי מאשר הטלת סנקציה בדיעבד. וסף על הפגיעה בזכותו של המערער לבטא את עמדותיו, נפגעת זכותו להיחשף למידע המפורסם בחשבון, בין אם לצורך גיבוש עמדה בנוגע לפועלו של קוניק כראש עיר, בין לצורך "פיקוח" על פעולותיו".

יחד עם זאת השופטת קבעה כי פסק הדין אינו מסדיר את כללי החסימה בטוויטר לנבחרי ציבור אלא משליך רק על המקרה הנדון "לא ראיתי מקום ולא יהיה זה נכון לכונן במסגרת פסק דין זה הסדר כולל ביחס לחשבונותיהם של נבחרי ציבור ברשתות החברתיות. לנוכח מורכבות הסוגיה והשלכות הרוחב שלה, הסדר כזה ראוי שייקבע על ידי הגורמים המאסדרים, ומוטב מוקדם ממאוחר".

עם זאת, פסק הדין קבע נורמה תקדימית לפיה כל אזרח שנחסם על ידי איש ציבור בטוויטר יוכל לעתור לבית המשפט וברוב הסיכויים גם לזכות.

עו''ד דנה יפה, מנחת הקליניקה לזכויות אדם במרחב הסייבר בהאוניברסיטה העברית בירושלים אשר ייצגה את רובינשטיין מסרה: "אנחנו בקליניקה המשפטית לזכויות אדם במרחב הסייבר באוניברסיטה העברית גאים בכך שייצגנו את התובע בתיק זה במשך שלוש שנים. ייצוג שהסתיים היום בניצחון גדול לתובע ולחופש הביטוי בישראל".

"מדובר בפסק דין תקדימי, בנושא קריטי למימוש הזכות לחופש ביטוי בעידן הנוכחי. בית המשפט קיבל את הערעור שלנו כמלואו וקבע שחשבון של בעל תפקיד ציבורי יחשב כציבורי אם הנבחר עושה שימוש בחשבון לצורך התפקיד הציבורי שלו. גם אם לא משתמש לצורך כך במימון ציבורי, וזו נקודה קריטית.

"ביהמ"ש קבע שחסימה של משתמש מחשבון כזה בגלל תגובה בעלת תוכן ענייני ולגיטימי אסורה. לאחר שלוש שנים של חסימה ביהמש הורה לראש עיריית גבעתיים להסיר את החסימה של המערער מר אלמוג רובינשטיין, פעיל חברתי בתחום התחבורה הציבורית בעיר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר