ביצוע תשלומים בלתי נאותים לגורמים שונים בארצות בהן פעלו: כתבי אישום נגד ארבעה בכירים בקבוצת שיכון ובינוי

כתבי אישום הוגשו הבוקר (חמישי) לבית המשפט המחוזי בתל אביב – המחלקה הכלכלית, במסגרת הסדרי טיעון שנחתמו עם ארבעה בעלי תפקידים בכירים בקבוצת שיכון ובינוי - משה לחמני, עופר קוטלר, רוני פלוך ודן שחם.

כזכור, עניינה של פרשת שיכון ובינוי באירועים שהתרחשו במסגרת פעילותה הבינלאומית של הקבוצהלאחר כניסתו לתוקף של תיקון 99 לחוק העונשין, בחודש יולי לשנת 2008, האוסר על מתן שוחד לעובד ציבור זר. על פי כתבי האישום שהוגשו, עוד טרם כניסתו לתוקף של התיקון, נהגו חלק מהחברות בקבוצה ואורגניהם השונים, לבצע תשלומים, שחלקם היו בלתי נאותים, לגורמים שונים בארצות בהן פעלו, ללא קבלות. תשלומים שלא כדין אלו, והרווחים שנבעו מהם, נכללו והוטמעו בספרי הנהלת החשבונות של הקבוצה.

מכתב האישום שהוגש כנגד עופר קוטלר, ששימש כמנכ"ל שיכון ובינוי, ויו"ר חברות הבת SBI תשתיות ו-SBI שוויץ מאמצע 2008 עד סוף 2015, רוני פלוך, ששימש כמנכ"ל החברות הבנות SBI תשתיות ו-SBI שוויץ מסוף 2011 ועד ראשית 2018, ודן שחם, ששימש מנכ"ל סניף קניה של SBI שוויץ בין השנים 2017-2013, עולה כי הנאשמים קשרו קשר עם אורגנים שונים בחברות על מנת שלא להפסיק מתן תשלומים על ידי חברות הבת של SBI שוויץ וסניפים בארצות הפעילות, הגם שמדובר בתשלומים שחלקם לא כדין. היקף התשלומים הגיע לכדי סכומים לא מבוטלים, שהשיא לחברות תועלת כלכלית משמעותית.

בגין מעשים אלו, כתבי האישום מייחסים לקוטלר, פלוך ושחם עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע לפי חוק העונשין. לפלוך אף יוחסה עבירה של איסור פעולה ברכוש שבמקורו בעבירה (סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון), זאת לאחר שפעל להטמיע את התשלומים שלא כדין בהוצאותיה ובהכנסותיה הלגיטימיות, במערכת החשבונאית ובדוחות הכספיים של SBI שוויץ, כפי שהיה טרם תיקון 99 לחוק העונשין.

מכתב האישום שהוגש נגד משה לחמני, עולה כי עם כניסתו לתפקיד יו"ר דירקטוריון החברה, ביולי 2012, הובא לידיעתו כי לא הופסק מתן התשלומים, שחלקם היו שלא כדין. לחמני אמנם הורה לקדם קוד אתי ותוכנית אכיפה, אך לא נקט אמצעים להבטיח באופן מידי להפסקת התשלומים, שהמשיכו להשיא רווחים לחברה. נוכח מבנה הקבוצה, איחדה שיכון ובינוי לדוחותיה הכספיים, אשר פורסמו לציבור, את הדוחות הכספיים של חברות SBI תשתיות ו-SBI שוויץ, במסגרתם נכללו תשלומים שלא כדין ששולמו ללא קבלות או מסמכים, לצד ביאורים אשר כללו את ההצהרה, לפיה "תשלום ההוצאות במתכונת הנ"ל אינו מהווה חשיפה מהותית לחברות הקבוצה".

לחמני וקוטלר לא פעלו בהתאם לחובות המוטלות עליהם לפי חוק ניירות ערך (סעיף 36) בכך שאפשרו את פרסום הדוחות על אף שהיו מודעים לכך שדוחות שיכון ובינוי הכוללים את הביאור וההצהרה הנ"ל, המתעלמת מהשלכות אפשריות על עסקי החברות. לשניים יוחסה עבירה על פי חוק ניירות ערך (סעיף 53(ב)(5א) ביחד עם 53(ה)(2)).