התביעה הצבאית תבקש להאריך את מעצר הלוחם שירה ביובל קסטלמן

בכוונת התביעה הצבאית לבקש הערב (שלישי) להאריך פעם נוספת את מעצרו לצורכי חקירה של אביעד פריג'ה, הלוחם שירה ביובל דורון קסטלמן ז"לבזירת הפיגוע בירושלים בשבוע שעבר, אשרנחקר באזהרהבחשד להמתה בקלות דעת.

ההחלטה התקבלה לאחר שבית הדין הצבאי המחוזי נעתר באופן חלקי לבקשת התביעה להאריך את מעצרו עד מחר, ולכן הוארך מעצרו עד הערב בשעה 20:00.

כזכור, צה"ל הודיע תחילה כי פריג'ה לא ייחקר בידי המשטרה הצבאית – ואז חזר בו. בפיגוע הירי הרצחני שהתרחש בירושלים בשבוע שעבר, שבו נרצחו שלושה בני אדם, נטרלקסטלמןאת אחד המחבלים, נורה בידי פריג'ה ונפצע אנושות. כמה שעות אחר כך, נקבע מותו.

בהחלטת דברי השופט בדיון שהתקיים בהארכת מעצרו, לאחר שכבר הוסר האיום שנשקף מהמחבלים, "זיהה החשוד (הכוונה לפריג'ה, ל"ש) בשוגג את המנוח כמי שהיה שותף למחבלים ואף ירה לעברו, זאת הפעם ירי שאינו מוצדק, ואשר למרבה הצער הוביל בסופו של יום למותו".

עוד נכתב בהחלטה כי מחוקר החקירה "עולה בבירור כי המנוח, לאחר שחתר באומץ לפגיעה במחבלים תוך סיכון עצמי ממשי, עשה כל שביכולתו על מנת להבהיר לכל הסובבים כי אינו מעורב בפיגוע. הוא ניסה להתרחק מהזירה בריצה, הרים ידיים באוויר ונופף בהן, השליך את האקדח שבו אחז, ניסה להרים את חולצת בגדיו על מנת להוכיח כי אינו נושא מטען, ניסה להציג תעודה מזהה ובשלב מסוים ירד על ברכיו. החשוד 'טעה טעות כנה' כי מדובר במחבל שהיה שותף לפיגוע, ושאם היה מעלה בדעתו שזה אזרח לא היה יורה לעברו. אפשר גם שמדובר בטעות סבירה".

על פי החשד, כך נכתב בהחלטה, "ואפילו היה המנוח (הכוונה לקסטלמן, ל"ש) מחבל, הרי שהחשוד ביצע ירי שלא כדין, לא מתוך צורך מבצעי – אלא מתוך קלות דעת ביחס לאפשרות מותו של מי שכבר אין נשקפת ממנו כל סכנה".

"ההגנה טענה כי מגרסת החשוד ניתן ללמוד כי כשם שהחשוד טעה טעות כנה ביחס להשתייכותו של המנוח, כך גם טעה טעות כנה ביחס לסכנה הנשקפת ממנו", נכתב בהחלטה. "זאת, בהסתמך הן על אופיו של האירוע שבו מתקבלות החלטות במהירות רבה ובתנאי חוסר ודאות, והן על כך שלצד הנפת הידיים ביצע המנוח פעולות נוספות אשר העלו חשש כי טרם הוסר החשש הנשקף מפניו".

בהחלטה נכתב גם כי לאחר שקסטלמן נורה, "הוא החל בפעולות שנועדו להבהיר כי לא נשקפת ממנו סכנה, לרבות השלב שבו הרים ידיים ונופף בהן. הירי מצד החשוד פחת והתחדש בשלב מאוחר יותר, באופן שמעורר סימני שאלה לגבי ההצדקה לירי. דומה כי מעשי החשוד בנקודת זמן זו אכן מקימים חשד סביר לביצוע ירי שלא כדין, ואת עוצמתו של חשד זה יהיה ניתן לבחון לאחר השלמת פעולות חקירה נוספות".

העובדה שפריג'ה לא התקרב אל קסטלמן ולא ירה לעברו פעם נוספת, למרות שהיה ברור כי הוא עדיין בחיים, תומכת לכאורה, כך בכתב ההחלטה, בגרסה החשוד, שלפיה הוא ביקש לנטרל את הסכנה שנשקפה מקסטלמן, ולא ביקש לבצע בו וידוא הריגה, אף שהסכנה כבר הוסרה.

"לצד זאת, קיימים גם סימני שאלה ביחס לעוצמת הראיות, ובפרט ספק אם ניתן יהיה להוכיח כי אלמלא ירי מצד החשוד בנקודת הזמן הרלוונטית, ניתן היה למנוע את המוות", נכתב.