בג"ץ לוחץ לממן בריתות לא אורתודוקסיות

באישור היועצת המשפטית לממשלה, המדינה מסרבת לממן בריתות מילה רפורמיות וקונסרבטיביות משום שאינן נערכות כחלק ממערך הגיור הממלכתי של ישראל, כפי שנקבע על ידי הרבנות הראשית, כי יבצע גיורים אורתודוקסיים בלבד.

בעקבות זאת עתרו לבג"ץ התנועות הקונסרבטיבית והרפורמית בדרישה כי יורה לפעול באופן שוויוני לשיטתן ויממן גם בריתות מילה שאינן אורתודוקסיות. בעמדת המדינה שהוגשה לבג"ץ, לאחר שאושרה על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה, נכתב כי אף שבג"ץ הורה למדינה להכיר בגיורים שאינם אורתודוקסיים הרי ש"המדינה אינה מחויבת לממן ברית מילה במסגרת גיור המבוצע בישראל על ידי גוף פרטי, בין שהוא משתייך לזרם אורתודוקסי, לזרם הרפורמי, או לזרם הקונסרבטיבי. המדינה מממנת רק הליך ברית מילה שנערך במסגרת מערך הגיור הממלכתי".

בדיונים שהתקיימו בנושא הציעו השופטים שהמדינה תממן בריתות מילה שאינן אורתודוקסיות במסגרת משרד הבריאות. השופט פוגלמן אמר בדיון לנציגי המדינה: "יצרתם מונופול בסוגיה של דת ומדינה". השופטת ברק־ארז הציעה "לדאוג למסגרת מימון בתוך המסגרת הממלכתית", והשופט גרוסקופף הצטרף ואמר: "תעשו מבחן תמיכות תקציביות שיתמוך בהם".

אין בסיס משפטי

מוריה פרימן, ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, השיבה: "מה הבסיס המשפטי שמקנה חובה משפטית למדינה לממן חובה במסגרת ממלכתית? הרי גם מערך הנישואין בישראל הוא ממלכתי ולפי הוראת הרבנות אורתודוקסי בלבד".

פרימן הזהירה את השופטים שאם יקבלו את העתירה הם למעשה יכריחו את המדינה לממן גם שירותים פרטיים אחרים שיש להם מקבילה ממלכתית.לפי נתוני המדינה עלותה של ברית מילה היא כ־3,000 שקלים. בחמש השנים האחרונות מימנה המדינה בריתות מילה אורתודוקסיות למבוגרים בעלות של כ־2.4 מיליון שקלים.

הרבנות הראשית ביצעה בריתות מילה לעולים חדשים יהודים אשר לא ביצעו זאת בארצות המקור. על פי הרבנות הראשית, מדובר על לא יותר מחמש בריתות כאלה בכל שנה, בשלוש השנים האחרונות. במקביל למערך הגיור הממלכתי מפעילה המדינה את מערך הגיור בצה"ל, אשר מבצע גיורים אורתודוקסיים בלבד, על פי הוראות הרבנות הראשית לישראל.

עו"ד אורלי ארז לחובסקי ועו"ד ניקול מאור, המייצגות את העותרות מטעם המרכז הרפורמי לדת ומדינה: "בדיון שהתקיים בעתירה שהגישו התנועות עוד ב-2009, ביחס לאפליה בנוגע למימון ברית מילה לגרים רפורמיים וקןנסרבטיביים, עמדו השופטים על האפליה שבמדיניות המדינה והציעו למדינה לשקול מתווה לפתרון מעשי של הסוגיה. המדינה הודיעה שהיא ממאנת להפסיק את האפליה וסירבה להציע פתרון מעשי לסוגיה. העותרות והגרים ממתינים למתן פסק דין, בתקווה שבית המשפט יורה למדינה לחדול מהאפליה הפסולה במימון בריתות במסגרת הליך הגיור".