בן כספית יפצה את אריה דרעי ב-40 אלף שקלים ויחוייב לשלם 20 אלף שקלים הוצאות משפט
ביהמ"ש קיבל חלקית את תביעת לשון הרע של יו״ר ש״ס ח"כ אריה דרעי נגד העיתונאי • השופט אביים ברקאי קבע כי ״התביעה מתקבלת באופן חלקי ואך ורק ביחס לאמירה המייחסת לתובע ולפיה ׳דמם של 45 נספי אסון מירון מרוח על ידיו׳״
,עודכן
0השמעה
בית המשפט השלום בתל אביב קיבל חלקית את תביעת לשון הרע של יו״ר ש״ס ח"כ אריה דרעי נגד העיתונאי בן כספית וחייב אותו לפצות את דרעי ב-40 אלף שקל ובתוספת 20 אלף שקל הוצאות משפט. את דרעי ייצג עו"ד אילן בומבך. השופט אביים ברקאי קבע כי ״התביעה מתקבלת באופן חלקי ואך ורק ביחס לאמירה המייחסת לתובע ולפיה ׳דמם של 45 נספי אסון מירון מרוח על ידיו׳״.
אסון קריסת הטריבונה בהילולה במירון (ארכיון), צילום: תיעוד מבצעי מד"א
התביעה הוגשה על דרעי כנגד כספית, עבקבות פרסומים הם מחודש דצמבר 2021 ומתייחסים ל"חלקו של דרעי באסון הר מרון", בטור שכתב כספית לעיתון "מעריב" בו כתב: - "דרעי, עבריין מורשע שדמם של 45 נספי אסון מירון מרוח על ידיו".
השופט אביים ברקאי קבע כי האמירה "עבריין מורשע" על השר דרעי הינה אמירה מוגנת לאור הרשעתו כבר בשנת 1999. התובע מצידו התייחס להרשעה משנת 1999 והדגיש שריצה את עונשו "כבר לפני כמעט 20 שנים ושב מאז לחיים הפוליטיים בישראל". עוד טען התובע שאדם סביר הקורא את המילים עלול לחשוב שהתובע כבר הורשע בענין אסון מירון. "בעניינינו, אין לראות את האמירה "עבריין מורשע" כהוצאת לשון הרע שכן עומדת לתובע לכל הפחות הגנת "אמת דיברתי". התובע אכן הורשע בעבר בעבירות שונות וזאת כבר בשנת 1999 העובדה שחלפו למעלה מעשרים שנה ממועד ההרשעה ו"כמעט עשרים שנה" מריצוי העונש בגינה אינה שוללת את חירותו של הנתבע להתייחס לאותה הרשעה", כתב השופט בפסק הדין.
השופט ברקאי גם הדגיש כי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים לא אוסר ציון העובדה שאדם כלשהו הורשע בעבירה פלילית, זאת אף אם חלפו שנים רבות ממועדי ההרשעה וריצוי העונש. "על פניו ניתן היה לשאול, מה טעם מצא הנתבע לכרוך בין הרשעה כדבריו בעבירות מרמה למעלה מעשרים שנים לפני אירוע הר מירון לבין הרוגי האסון. עם זאת, בעניינינו הטעם ברור ומכאן גם הענין הציבורי שמקים הגנה לנתבע. אמירות הנתבע היו בגדר ביקורת על התנהלות התובע במסגרת תפקידיו ומעמדו הציבורי. מכאן אזכר הנתבע התנהלות אחרת, רחוקת שנים, של הנתבע במסגרת תפקיד ציבורי. האזכור אינו מחמיא בהכרח לתובע, אך הוא מותר ומוגן מכח החוק".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו