"רווח כפול": זימון למשפט שהגיע לכתובת לא נכונה גרם לביטולו

בחודש דצמבר האחרון הוגש כנגד נהגת כתב אישום בעבירת שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית בעת שהרכב היה בתנועה. לאחר קבלת הדוח היא ביקשה להישפט ולא לשלם את הקנס. בדיון בבית המשפט הוצג אישור מסירה של הדוח, אשר חזר בציון "לא נדרש". לאחר שהנהגת לא התייצבה לדיון, ניתן פסק דין בהיעדרה ונגזר עליה קנס בסך 1,000 שקלים.

הנהגת לא ויתרה, ובאמצעות בא כוחה, עו"ד מוטי לוי, הגישה בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדרה, בטענה כי הדיון התקיים ללא ידיעתה. במסגרת בקשתה צוין כי כתב האישום ומועד הדיון לא נשלחו לכתובת שציינה בבקשה להישפט, אלא לכתובת אחרת, זאת אף שבידי המאשימה היה המידע העדכני על כתובתה. במסגרת הבקשה טענה הן לעניין אי־ביצוע העבירה והן לעניין אי־התייצבותה.

במהלך הדיון הבהירה המבקשת כי המען לא עודכן במשרד הפנים בשל קושי בקביעת תור, ומכתב הזימון לדיון נשלח למען הרשום במשרד הפנים, אף שהמען העדכני צוין במפורש במסגרת הבקשה להישפט ואף המרכז הארצי לפניות נהגים אישר קבלת הפניה למען זה.

השופטת קיבלה את הבקשה והורתה על ביטול פסק הדין שניתן בהיעדרה, ולאחר מכן עו"ד לוי עתר לביטול כתב האישום מחמת התיישנות. השופטת קיבלה את הבקשה. "המבקשת הוכיחה כי לא זו בלבד שלא נמנעה מלקבל את דבר הדואר, שהרי הגדילה והודיעה בבקשתה למרכז הארצי פרטי כתובתה העדכנית. מרגע שהמשטרה מאפשרת למבקש־נאשם לעדכן כתובת אחרת, חזקה כי התנהלותה למול המבקש תהיה לכתובת זו", כתבה השופטת והוסיפה: "בנסיבות תיק זה, מצאתי לקבוע כי כתב האישום וההזמנה לדין לא נשלחו בתוך שנה מיום הבקשה להישפט לידי המבקשת".