"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חוצפה ממבט ראשון: יצאה עם גבר במשך ארבעה חודשים - וביקשה להיות מוכרת כיורשת

ילדיו של הגבר שנהרג בתאונה, התנגדו לבקשתה של בת זוגו לרשת את עיזבונו • ביהמ"ש הסכים: "גם אם כיבסה לו, זה לא אומר שניהלו משק בית משותף"

,עודכן
0השמעה
האישה לא הוכיחה שהיא והמנוח ניהלו חיי שיתוף כלכליים, אילוסטרציה. צילום: gettyimages

בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע דחה עתירה של אישה שהתנגדה לצוואת גבר שאיתו יצאה במשך ארבעה חודשים - וביקשה להיות מוכרת כיורשת. מדובר בגבר אמיד, בשנות ה־60 לחייו, שמת בנסיבות טרגיות חודשים ספורים לאחר שהכירו. היא עצמה הייתה בהליכי חדלות פירעון בעת ניהול הקשר.

על פי בית המשפט, האישה לא הוכיחה שהיא והמנוח ניהלו חיי שיתוף כלכליים, ולכן לא רק שלא תירש את עיזבונו, אלא גם תשלם לבני משפחת המנוח הוצאות משפט בסך 30 אלף שקלים.

עתרה להכרה בה כבת זוגו ולמתן צו ירושה בהתאם, אילוסטרציה,צילום: gettyimages

בבקשה שהגישה האישה נכתב כי היא והמנוח, שהיה אלמן, הכירו באמצעות שדכנית. השניים החלו לקיים קשר בעל מאפיינים אינטימיים וכפי הנראה גם מאפיינים זוגיים - שכללו לכל הפחות לינה שלה בבית המנוח ויציאה לחופשות בצוותא. לטענתה, מייד בסמוך לתחילת ההיכרות ביניהם אמר המנוח לה ולשדכנית כי "מצא את שאהבה נפשו", והודיע לשדכנית כי חדל מחיפוש בת זוג, שכן החליט לבלות את ימיו עימה. בהתאם, לטענתה, דאג לכל מחסורה, מימן את כל צרכיה והעבירה להתגורר עימו.

כעבור כארבעה חודשים, כאשר שהתה האישה בחו"ל לשם רכישת בגדים - לדבריה, בתיאום עם המנוח כהכנה לקראת אירועי נישואי בנו, התרחשה בישראל תאונה טרגית שבמסגרתה הוא קיפח את חייו. האישה שבה ארצה, ולטענתה, ביום שישי שלאחר ערב האזכרה למנוח גירשו אותה ילדיו מביתו. כפועל יוצא, עתרה להכרה בה כבת זוגו ולמתן צו ירושה בהתאם.

ביהמ"ש הסכים עם בנו של המנוח. אילוסטרציה,צילום: מישל דוט קום

בנו של המנוח שלל מכל וכל את התזה שלפיה היו אביו והאישה בבחינת בני זוג, לבטח שלא במשמעותו לפי חוק הירושה. לדבריו, אביו נהג להכיר גם בתקופה הרלוונטית נשים באמצעים רבים, הן דרך אותה שדכנית והן ביישומונים שונים, בעיקר למטרות בילויים משותפים והנאה, ולא למטרת זוגיות כל עיקר. כך היה גם ביחס לאותה מתנגדת.

השופט, בן שלו, הסכים עם בנו של המנוח על כך שאביו לא הסתפק ביחסים אינטימיים עימה לבדה, וזאת גם אם היא שהתה בביתו. עוד הוסיף כי לא הוכח שהשניים ניהלו חיי שיתוף כלכליים, אלא לכל היותר המנוח סיפק לה תמיכה כלכלית.

אילוסטרציה,צילום: GettyImages

"גם לו אניח כי המתנגדת, כטענתה, כיבסה (ולו מעת לעת) את בגדי המנוח, ואף נהגה לבשל עבורו - אין בכך כדי לגבש מסקנה שלפיה הצדדים ניהלו משק בית משותף של ממש", כתב השופט שלו.

עוד הוסיף: "האם בנסיבות אלה, גם לו אניח כי המנוח והמתנגדת היו 'חברים במובן הצר' במשך כארבעה חודשים, יש לקבוע כי המנוח התכוון שהמתנגדת תירש את עיזבונו משל היתה בת זוגו? מכלול הראיות שהונחו לפניי משכנע אותי כי יש להשיב על שאלה זו בשלילה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר