עוקץ המכולות: ישראל הפסידה מיליארדים ממסי יבוא שהעבירה לרשות הפלשתינית

נתונים רשמיים של רשות המסים חושפים כי בשנים האחרונות ישראל אינה מפקחת כראוי על כניסתן של סחורות אל הרשות הפלשתינית. יבואנים פלשתינים מעבירים דיווחים כוזבים, וכתוצאה מכך ישראל מעבירה לרשות מאות מיליוני שקלים בשנה. השיא היה ב־2021, אז הגיע הסכום לכ־1.5 מיליארד שקלים.

על פי הסכם בין ישראל לרש"פ, מכיוון שלאחרונה אין נמלים משלה, סחורות המיועדות לפלשתינים ייפרקו בנמלי ישראל ויועברו משם במשאיות אל הרשות. לפיכך ישראל היא גם זו שגובה את מסי היבוא עבור הרשות הפלשתינית על הסחורות. אלא ששיעור המסים המועברים לרשות נקבע על פי הצהרת היבואן הפלשתיני.

על פי נתונים שנחשפים כעת לראשונה, מרבית המכולות כלל אינן מועברות לרשות הפלשתינית, אלא נפרקות בתוך שטחי ישראל, ובכך מסיבות לישראל נזקים כלכליים אדירים.

"הפסד כפול"

ראשית, המדינה מפסידה את כספי היבוא ששייכים לה ומעבירה אותם לרשות, אף על פי שחלק מהסחורה כלל אינו נכנס לרשות ונמכר בתחומי הארץ. שנית, הסחורה שנמכרת חשודה כי אינה מדווחת - ללא תשלומי מע"מ ומס הכנסה.

"עוקץ המכולות" נחשף כבר ב־2020 על ידי מבקר המדינה. "נדרש לבצע פיקוח הדוק על כך שהטובין יועברו אל תחומי הרשות הפלשתינית, שכן אם הם לא יועברו אליה ובמקום זאת יזלגו ויימכרו בישראל, ההפסד למדינה יהיה כפול", קבע אז המבקר.

על פי דו"ח המבקר, ב־2016 35% מהמטענים כלל לא הועברו לשטחי הרש"פ. ב־2017 לא הועברו 37% מהסחורות, וב־2018 41% מהמטענים נשארו בישראל ונמכרו בשטחיה שלא כחוק. על פי דיווח של רשות המסים למבקר, בשנת 2016 הפסידה ישראל 450 מיליון שקלים כתוצאה מעוקץ המכולות. עוד קבע המבקר כי אין אכיפה מספקת של התופעה.

יש לציין כי ברשות המסים מעריכים (אך לא מפרטים על מה הם מתבססים) כי 50% מהסחורות אינן עוברות דרך מעברי הסחורות, אלא דרך "מעברי התיישבות", כך שלפי השערת רשות המיסים, הפסדי המדינה עומדים על חצי מהסכומים הנ"ל.

מאז פרסום דו"ח המבקר ובעקבות בקשת חופש מידע של ארגון לביא לרשות המסים, הנחשפת כאן לראשונה, התגלה כי התופעה לא רק שלא טופלה, אלא אף התרחבה.

בשנת 2019 לא הועברו 66% מהמטענים לשטחי הרשות הפלשתינית, וההפסד של ישראל עמד על כ־543 מיליון שקלים. ב־2020 לא הועברו 70% מהסחורות - הפסד שהסתכם בכ־695 מיליון שקלים, וב־2021 לא הועברו 83% מהמטענים - הפסד של לא פחות מ־1.5 מיליארד שקלים. כאמור, לפי הערכת רשות המסים, שלא צוין על מה היא מבוססת, הסכומים נחתכים בחצי. אם זה נכון, סכום ההפסד ב־2021 הוא "רק" 750 מיליון שקלים.

קהלת עתרו לבג"ץ

כבר לפני שנה החלו בארגון לביא לשלוח פניות בנושא אל שר האוצר הקודם אביגדור ליברמן, אל היועמ"שית, אל רשות המסים וכן למפקד להב 433. בפברואר האחרון נשלחה פנייה גם לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'.

רשות המסים עצמה אף דיווחה לארגון כי היא לא הטילה סנקציות על יבואנים כפי שהמליץ המבקר, ומערכת אלקטרונית שנרכשה על ידי רשות המסים, אינה מופעלת כלל.

גורם אכיפה אמר ל"ישראל היום" כי גופי האכיפה מוגבלים בשל "הסכם פריז", שנחתם בין ישראל לרשות הפלשתינית ב־1994. לדבריו, על פי ההסכם, על ישראל להעביר את המסים לפי הצהרת היבואן, ולא על פי הגעת המטען בפועל אל שטחי הרשות.

בעקבות הממצאים הגיש פורום קהלת, באמצעות עו"ד אריאל ארליך, עתירה לבג"ץ בדרישה לשנות את מדיניות הגבייה, ואף דרש כי המדינה תגבה את מיליארדי השקלים שהעבירה לידיה בשבע השנים האחרונות עבור מטענים שכלל לא הגיעו לשטחה. "העברות נוגדות את החוק ופוגעות בקופה הציבורית", נכתב.

מרשות המסים נמסר בתגובה: "רשות המסים פועלת בנושא העברת כספי היבוא לרש"פ בהתאם להוראות הסכם פריז. אנו מפעילים פיקוח שוטף על המעברים בין ישראל לרש"פ, בין היתר לצורך מיגור העבריינות שבמסגרתה טובין שהוצהר עליהם כי הם מיועדים לשטחי הרש"פ מגיעים למעשה ליעדים בתוך ישראל. רשות המסים פועלת בהתאם לאמצעים העומדים לרשותה בדין, לרבות חילוט פיקדונות כספיים של יבואנים במקרה שטובין לא הגיעו לשטחי הרשות הפלשתינית".