"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

היועמ"שית אישרה לנתניהו לדון עם קרעי ברפורמה בתקשורת - זהו פתח לארון ממתקים

נתניהו הודיע לאחרונה לבג"ץ כי הוא מתנגד להסדר ניגוד העניינים • הטעם להיתר לעסוק בענייני התאגיד - היעדר הנגיעה למשפטו - ישמש אותו בהמשך

,עודכן
0השמעה
הרפורמה בתאגיד מתקרבת? נתניהו, קרעי ובהרב-מיארה, צילום: גדעון מרקוביץ', הרצי שפירא, אורן בן חקון

עד כה עמדה היועצת המשפטית לממשלה על משמר כתב הקודש - הוא הסדר ניגוד העניינים של נתניהו. גם בסביבתה יודעים כי הוראות ההסדר כמעט בלתי אכיפות. מי ידע לדווח על העולה בשיחות נתניהו־לוין? הרי על פיטורי שלושת הנהגים ממשרד רה"מ, שהם עדי תביעה במשפטו, נודע לה דרך התקשורת - אף שהפיטורים עברו דרך כל שומרי הסף במשרד רה"מ, ואף במחלקה שאינה פלילית בפרקליטות המדינה.

אלא שגם אם יהיה מעין עד מדינה שידווח, מה תוכל לעשות? לחקירה פלילית הרף לא מספיק גבוה, וההכרזה על נבצרות עומדת על אדנים רעועים ביותר של שתי אמרות אגב של בג"ץ. השופטים קבעו כי רה"מ יכול לכהן תחת כתב אישום תוך הנחה כי יציית להסדר, אך לא קבעו מה יקרה אם חלילה הוא לא.

ישנה את שוק התקשורת? השר קרעי,צילום: אורן בן חקון

הכתב הפוליטי של העיתון, אמיר אטינגר,חושף כי לראשונה היועמ"שית התגמשהוהיא מאפשרת לנתניהו לעסוק בתאגיד השידור הציבורי - זאת אף שבהסדר ניגוד העניינים נכתב כי בשל תיק 4000, העוסק בעסקת שוחד לכאורה במשרד התקשורת, הוא אינו יכול לעסוק בענייני המשרד. מדוע אישרה? כי לא קיים קשר בין המשפט לענייני התאגיד.

היועמ"שית מגלה בכך גמישות עניינית ומזימה את הטענות לעוינות כלפי הממשלה. קל היה להתבצר, ובטח בתקופה הזו. אלא שבכך ייתכן שפתחה פתח לארון הממתקים. נתניהו הודיע לאחרונה לבג"ץ כי הוא מתנגד להסדר ניגוד העניינים. הטעם להיתר לעסוק בענייני התאגיד - היעדר הנגיעה למשפטו - ישמש את נתניהו כטיעון משפטי לגבי סעיפים נוספים.

פתחה את ארון הממתקים. היועמ"שית גלי בהרב-מיארה,צילום: גדעון מרקוביץ'

אחד מהם, למשל, הוא האיסור בהסדר לעסוק בוועדה למינוי שופטים, מפני ששופטי העליון שימונו אולי ידונו בערעור במשפטו.

שיעור התנאים המצטברים עד לאפשרות של ניגוד עניינים רב מדי: אם יורשע, אם יערער, אם "המחשב" ישבץ את אותם שופטים שימונו לדון בערעור. הקשר למשפט רופף. למעשה, כמו שיועמ"ש ממונה על ידי דרג פוליטי ומרגע הכניסה ללשכתו הוא אינו מחויב לו, כך גם שופט, וממילא לא ממש ברורה טענת ניגוד העניינים.

כמו כן, המשפט החוקתי מחייב את המדינה לפעול במידתיות ולהעדיף תמיד את "האמצעי שפגיעתו פחותה". במקרה שלנו, הרי במקום למנוע מעורבות של ראש הממשלה בסוגיה החשובה של מינוי שופטים, ניתן להסיר חשש של ניגוד עניינים בכך שיקבע שהשופטים שייבחרו לא ידונו בערעורו - לו יוגש כזה בכלל.

המשנה ליועמ"שית. גיל לימון,צילום: אורן בן חקון

ועדיין, השופטים כבר דחו בעבר טענות מעין אלה ואישרו את ההסכם כפי שהוא. גם אם היועמ"שית בהיתרה פתחה פתח, הרי הרפורמה המשפטית, שכפי שקבע המשנה ליועמ"שית גיל לימון, תאיין את יכולתם של שומרי הסף לשמור על ניהולו התקין של משפטו - תקשה על נתניהו להרחיבו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

נטעאל בנדל

כתב המשפט של "ישראל היום"

כדאילהכיר