"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
להשיב את החירות מהאוליגרכיה המשפטית
כוח בלתי מוגבל עשוי לעוור את עיני השופטים מלראות את עמם, ולסלף את פסיקותיהם לטובת קבוצת הייחוס שלהם • זכויות האדם הן בראש ובראשונה זכות האדם להחליט על גורלו באמצעות הצבעתו בקלפי
נשיאת העליון אסתר חיות בבית המשפט העליון, ארכיון | צילום: נעם ריבקין פנטון
דעה

להשיב את החירות מהאוליגרכיה המשפטית

כוח בלתי מוגבל עשוי לעוור את עיני השופטים מלראות את עמם, ולסלף את פסיקותיהם לטובת קבוצת הייחוס שלהם • זכויות האדם הן בראש ובראשונה זכות האדם להחליט על גורלו באמצעות הצבעתו בקלפי

דרור אידר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

המפגינים בכיכר העיר חוששים שהרפורמה המשפטית תייצר כוח שלטוני ללא בלמים. זהו חשש מוצדק. האיזון בין שלוש הרשויות השלטוניות הוא הבסיס לחיים דמוקרטיים.

אבל מה אם הרשות השופטת חזקה מהרשויות האחרות - ללא בלם מאזן? נכון להיום אין בלם מול ביהמ"ש, זולת רצונם של השופטים וערכיהם. המתנגדים לרפורמה סומכים ידיהם על השופטים - אולי כי הם שותפים לערכיהם - אבל רבים לא סומכים עליהם. הם רואים כיצד מערבים תפיסות עולם מסוימות בפסיקותיהם, במיוחד בנושאי דת ומדינה, ביטחון, לאום ועוד.

נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, צילום: אורן בן חקון

תומכי הרפורמה התרגלו במשך שנים למחות נגד גזילת חירותם להחליט בעצמם על העניינים השנויים במחלוקת ציבורית. יותר מזה לא יכלו לעשות. ביהמ"ש חשב אחרת מהם. הוא הפך חוקי יסוד לחוקה והציבם מעל לחוקים הרגילים - אף שהריבון לא הסמיך אותו לעשות כך. הכנסת היתה רופסת ולא עמדה על המשמר. לחלק מסוים במפה הפוליטית היה נוח שביהמ"ש "יעזור לו" לקדם נושאים שבהם הוא נמצא במיעוט בכנסת, אבל בקרב השופטים הוא רוב.

ועדיין חוקי היסוד הם פרקי חוקה. מכוח יסוד השפיטה הוסמך ביהמ"ש לשפוט. אך לא ייתכן שהוא ידון בחוקי יסוד, מכיוון שאינו עומד מעליהם. זה נשמע ברור, אבל מה באמת מונע כיום מביהמ"ש לדון בהם? שום דבר. אם ירצה לדון בחוקי יסוד ולפסול אותם, הממשלה תיאלץ לקבל עליה את הדין כדי לא להגיע למשבר חוקתי. כך, בשם "הדמוקרטיה המהותית", פוגע בית המשפט בדמוקרטיה הבסיסית. ככלל, לשם מה בוחרים נציגים לכנסת, אם מה שקובע הוא עילת הסבירות ואומדן הדעת של שופטי העליון?

הפגנה נגד הרפורמה המשפטית בתל אביב, צילום: קוקו

בית משפט הנוטל לעצמו את הזכות לדון בפרקי חוקה, מחזיק בכוח חסר תקדים בעולם. כוח כזה משחית גם צדיקים. השבת נקרא בפרשת "משפטים": "וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים". אנחנו מייחסים בצדק את האיסור כלפי נבחרי הציבור, אבל במקורו הוא עוסק בשופטי ישראל. מבחינת התלמוד, שוחד יכול להיות גם מתן כבוד לשופט מצד בעל הדין כדי ליצור אצלו רושם טוב ולהטות את פסיקתו. אם כך במקרים פרטיים, זה נכון עוד יותר במישור הלאומי.

כוח בלתי מוגבל לשופטים וההנחה ששיקול הדעת של שופטי העליון עדיף על זה של נבחרי הציבור - עשוי להשחית ולעוור את עיני השופטים מלראות את עמם, ולסלף את פסיקותיהם לטובת קבוצת הייחוס החברתית שהם משתייכים אליה.

ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. חוק השבות הוא יסוד קיומי בחייה. מה יכול לבלום את ביהמ"ש לוּ יחליט לבטל את חוק השבות בטענה שהוא חוק מפלה המנוגד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו? אתם, המפגינים נגד כל שינוי במצב העניינים המשפטי, רגוּעים מפני תסריט כזה? אני לא, וכמוני רבים.

זכויות האדם הן בראש ובראשונה זכות האדם להחליט על גורלו באמצעות הצבעתו בקלפי. מעולם לא הסכמנו להפקיד את חשיבתנו העצמאית ואת ההחלטה על ערכינו בידי אוליגרכיה משפטית, חכמה ככל שתהיה. לשם כך בחרנו בממשלה הזאת, להשיב לנו את החירות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

דרור אידר

בעל טור במגזין

Load more...