נאום הרצוג יכול לצאת אל הפועל? ההסבר המשפטי

מה שעומד מאחורי המילים הדרמטיות:טובעשההערב (ראשון) נשיא המדינה הרצוג כשהכניס ידו באש המחלוקת וסלל תחילתה של דרך מוסכמת בחקיקת הרפורמה במערכת המשפט. המהפכה החוקתית של אהרן ברק נעשתה בלא הסכמה או הידברות, בלי התערבות נשיא המדינה. טוב אם המערכת הפוליטית תמנע מלחזור על טעויותיו הרבות של ברק ותגיע למתווה מוסכם.

חלק מהצעתו של הנשיא טובה, חלקה לא, וחלקה מותירה את העוקץ ואינה רלוונטית. הנשיא מציע לחוקק את חוק יסוד חקיקה אשר יקבע כיצד מחוקקים חוקי יסוד. זוהי חקיקה חיונית. חוקי יסוד שיחוקקו לפי הוראות חוק יסוד החקיקה יהיו מוגנים מביקורת שיפוטית.

אלא שהגענו עד הלום מפני שבג"ץ הסיג גבולו אל הרשות המחוקקת. נבחרו הציבור יאמרו, קודם נגביל את מסיג הגבול, ואז נגביל את עצמנו. הנשיא בחר קודם להגביל את המחוקק. ספק אם הקואליציה תסכים לכך.

לגבי ביקורת שיפוטית על חוקים רגילים מציע הנשיא כי בג"ץ יוכל לפסול חוקים "וזאת באמצעות הרכב ורוב שייקבעו בהסכמה". אלא שזו נקודת המחלוקת, אין הסכמה. נשיאת העליון והיועמ"שית לא מוכנות לפסילת חוק ברוב של 13 שופטים מ-15. כל מה שלמטה מכך הקואליציה לא תסכים ובצדק. פסילת חוק היא אירוע דרמטי ונדרשת ודאות שאכן חרג מכל נורמה משפטית וודאות כזאת תתקבל בפסילה של מרבית השופטים ולא למטה מכך.

להרצוג אין בשורה של ממש בוועדה לבחירת שופטים. מחד, נבחרי הציבור והשופטים יקבלו מספר זהה של נציגים, כך למעשה מגדיל(!) את מספר השופטים בוועדה, ובנוסף, בקבוצת נבחרי הציבור יהיה ייצוג לאופוזיציה. כלומר מספר חברי הקואליציה יקטן אף יותר משהיה עד כה.

בנוגע לעילת הסבירות מציע הנשיא שלא לבטלה כפי שמעוניינים רוטמן ולוין אלא לצמצם אותה כך שיחוקק הבדל בין התערבות בהחלטת דרג נבחר לבין דרג מומנה-פקידותי. בכך הוא למעשה כמעט ומאמץ את "מתווה סולברג", זוהי הצעתו של השופט השמרן נעם סולברג לצמצם עילת הסבירות אלא שסולברג קרא לבטלה בכל הנוגע לדרג נבחר, הנשיא רק ציין שיתקיים הבדל ולא התווה מהו. פחות ממתווה סולברג לא יתקבל בקואליציה, וספק אם השופטים יסכימו לו.