לראשונה מאז חזר בו מיקי גנור מהסכם עד המדינה בפרשת הצוללות והואשם במתן שוחד, העיד היום (ראשון) גנור בתיק אחר שהוא נגזרת של תיק הצוללות. בתיק הנגזרת מואשם צחי ליבר שהעביר כספי שוחד לכאורה מגנור אל דוד שרן. בעדותו בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפני השופט בני שגיא הכחיש גנור את כל עדויותיו במשטרה וטען כי מסר מידע כדי לקרב את החוקרים לרה"מ, בכך אישר את הפרסום בעניין ב"ישראל היום".
"מזה שש שנים ואולי קצת יותר אני מחכה לספר את האמת" פתח גנור את עדותו, "שש שנים של השמצות, תקשורת, דיסאינפורמציה, וכל מה שאתם רוצים במשך שש שנים אולצתי להיות עד מדינה, הפחידו אותי בסדרת שבי, הפחידו אותי בעבירות מס הזויות, כנגד המשפחה הציבו את כולם לחקירות. בני המשפחה, שני הילדים הגדולים שלי רופאים, אחת עורכת דין נחקרה באזהרה, בת הזוג נחקרה באזהרה גם עורכת דין והכל לגילוי האמת. אני נשברתי. לא עמדתי, נשברתי, נשברתי. אני נושא את זה עד היום שלא יהיה ספק לאף אחד פה. אני לא עמדתי בזה כב' השופט. סיפרתי שקרים בכל אשר רצו.
"נכנסתי למנהרה הזאת, שהמטרה מהיום הראשון או השני או השלישי, לא זוכר, זה ביבי. ביבי או החבר, או רוה"מ, או ההוא מירושלים. ואם לא ביבי או רוה"מ או יובל שטייניץ או דוד שמרון, מולכו, דוד שרן וכו' וכו'. ואם סטיתי מ"הנרטיב", דאגו הקצינים הבכירים ליישר אותי לאן שצריך, והצליחו. אחרי שנתיים כבר לא עמדתי במסכת השקרים וביקשתי לצאת מן ההסכם. ומאז מדינת ישראל פתחה במסע נקמה".
התובע ירון גולומב מפרקליטות מיסוי וכלכלה הקרין סרטון מתוך חקירתו של גנור "מהדברים שאתה אומר בסרטון עולה שהכספים הועברו לליבר על-מנת שיגיעו לשרן". גנור הגיב "זה לא נכון. העסקתי את הנאשם כיועץ תקשורת, כמו שהעסקתי לפניו ואחריו יועצי תקשורת, כמו את רונן צור, את אייל ארד ועוד. יועצי תקשורת בכל ה- 25 שנים אחרונות העסקתי, מי יותר טובים ומי פחות טובים". גלומוב הקריא קטע נוסף מהחקירה לפיה העביר לליבר 94 אלף שקלים שם גנור מסביר "שירותי תיווך לדוד שרן ותו לא". בעדות היום גנור התנגד לשאמר במשטרה "זה חד משמעית לא נכון". בנקודה זו החל התובע לחקור את גנור בחקירה נגדית.
על התחקיר של רביב דרוקר שפורסם ב-2016 וחשף את פרשת הצוללות אמר גנור "הייתי מאוד מופתע. לא עלה בדעתי שזה הכיוון שמישהו הולך אליו". בהמשך אמר כי "הופתעתי גם מהחקירה. סימנו מטרות, הייתי בהלם". גנור סיפר שבמהלך החקירה הבין כי החוקרים מציעים לו להיות עד מדינה ולדבריו "זה היה אחרי איומי מס מטורפים, משפחה, אסטמה, כל מה שאתם רוצים, ונשברתי".
התובע גלומוב טען כי עד שגנור לא העלה את שמו של שרן כמתווך בעסקה במסגרת המגעים לחתימה על עדות המדינה, החקירה לא עסקה בו. "אתה זה שהבאת אותו" אמר. גנור התנגד: "לא נכון. המטרה הייתה ברורה. אנחנו רוצים את האנשים שסובבים את רוה"מ. מי מסובב את רוה"מ? מולכו, דוד שימרון, דוד שרן, לא זוכר עוד מי. נדמה לי, ואני לא יודע איפה זה מופיע פה. שאלו אותי פה כנראה מה עם רוה"מ באיזה שהוא מקום? אמרתי שלשם אני לא יודע להגיע. הדברים האלה מבוססים על דברים שלא היו. אני נכנסתי ומתחיל לספר סיפור, התאמצתי לספר את הסיפור על-מנת לרצות, במצב שהייתי, לרצות, לרצות את החוקרים על-מנת, לדעתי, להציל את המשפחה, לא משנה באיזה מצב הייתי. בתור אבא רוצה להציל את המשפחה. אז אתה צריך לבחור האם החיים שלך או החיים של הילדים שלך. אני בחרתי בחיים של הילדים שלי. ואם בשביל זה מוטי לוי רוצים לשמוע איך מפילים ראש ממשלה, אתן לכם את החומר. שקר ועוד שקר ועוד שקר".
גולומוב לחץ: "השם דוד שרן בהקשר של עבירות פליליות, בשום שלב עד כה בחקירות המעטות שהיו לך לפני זה. אתה הבאת את השם שלו. אני שואל למה?". גנור השיב: "אם אתה יואב תלם, לצורך העניין, מה שאתה רוצה ממני, זה להגיע כמה שיותר קרוב לראש הממשלה, לא מעניין אותך שום דבר אחר. ולכן, כל אדם אחר שעבד איתי, הכרתי, והקשר של דוד שרן הוא בכלל דרך יובל שטייניץ. אני שיקרתי לכל האורך, ושיקרתי לגבי אנשים שפגשתי והכרתי ולא שיקרתי לגבי, לדוגמא ראש הממשלה, שזה פשוט לא פגשתי. לכן, לא ניתן היה למכור את הסחורה הזאת. לכן השקרים וההמצאות הסתובבו סביב האנשים שאיתם הייתי במגע, אותם הייתי יכול במירכאות או בלי מירכאות להקריב בסיטואציה הזו. אחרי שאמרו לי ששרן לא מספיק הכנסתי גם את מולכו ועוד אחרים. אני שכללתי את השקרים יום אחרי יום. שהלכו וגדלו על-מנת לספק את המפלצת הזו ולהאכיל אותה עד אין קץ".
"למה חזרתי בי מהסכם עד המדינה? רציתי להתאבד. לא עמדתי בשקרים, לא יכולתי להסתכל על צחי בעיניים ולהתנצל. הייתי אפס. זה הכל. אתה באמת חושב שצחי השפיע על עסקת הצוללות? קצת פרופורציות. הוא לא בנקודת החלטה ואפילו לא קרוב לנקודת החלטה". בהמשך אמר "הרגשתי שאני משתגע מבפנים". בהמשך גנור ביקש לבטל לליבר את כתב האישום ". שלחו אותו הביתה ותנו לי לבקש ממנו סליחה ומחילה".
התובע תהה, הרי כדי להביא לחוקרים מקורבי ראש הממשלה די היה לומר שהעביר כספים לדוד שרן, אין צורך לערב את ליבר. גם השופט בני שגיא הוסף תהיה זו. גנור השיב: "ערבבתי כל מי שהיה לידי".
התובע הציג טבלאות שהכין גנור לפני פרוץ החקירה ואשר הפנה את החוקרים אליה במהלך חקירתו. בטבלאות תשלומי כספים לספקים שונים כמו אנשי יחסי ציבור שונים, כאשר בכמה מקומות מופיע שמו של דוד שרן. גנור השיב "זו טבלת תכנון, עובדה ששרן לא קיבל. זו טעות שהתגלגלה". התובע שאל, "איך בכלל נכנס שרן אל הטבלה בפעם הראשונה (שמאז שמו התגלגל)?". גנור השיב "אני לא יודע".
התובע והשופט שגיא ביקשו הבהרות וגנור השיב: "שרן לא קיבל ממני כספים, את הטבלה הכין העוזר שלי בהנחיה שלי, האם בדקתי כל שורה? אני לא חושב. יש טעויות גם במקומות אחרים. אם יש טעות אני אחראי לה, האם הייתה פה איזה פסיק של כוונה? ממש לא ועובדה שלא שולם". התובע שאל, "כשעלה הסכום (תשלום לשרן בטבלה) מ- 4000 ל- 6250 אירו זו גם טעות?" וגנור השיב "אני לא יודע, יש מאות טבלאות כאלה. זו טעות וזה הכל". במהלך העדות הסביר גנור כי מדובר בטבלת תשלומים לגיטימית שבאמצעותה בנה את עדותו השקרית. התובע הציג מייל שקיבל גנור מהעוזר שלו שם כתוב "עו"ד דבר הירש (דוד שרן)" ובו קבלה. גנור הגיב "לא יודע. הסוגריים בהם כתוב דוד שרן מוזרים ולא עושים היגיון". התובע הראה שהחל ממועד קבלת המייל במקום דוד שרן מופיע בטבלה "עו"ד דב הירש".
תגובת פרקליטות המדינה: "מדובר במתן עדות של עד מדינה שחזר בו מעדותו לאחר שמסר 51 הודעות, בין היתר על דברים שכלל לא היו ידועים לחוקרים. בתחילת הדיון ביקש העד למסור את הדברים המצוטטים. מיד לאחר מכן אפשר בית המשפט להגיש את הודעותיו ולחוקרו בחקירה נגדית. לאור העובדה כי מדובר בעדות שרק התחילה וצפויה להימשך בדיונים הקרובים, לא נוכל להרחיב בנושא, אבל פרוטוקול הדיון מדבר בעד עצמו".
תגובת עו״ד לירן זילברמן, בא כוחו של צחי ליבר: ״נתייחס לדבריו של מר גנור בחקירה הנגדית שנערוך לו בקרוב בבית המשפט, אולם כבר עכשיו ניתן לראות כי בתיק 3000 הופעלו לחצים עצומים ואגרסיביים על הנחקרים להפליל דמויות פוליטיות בכירות, זאת תוך התעלמות מופגנת מראיות חיצוניות ואובייקטיביות״
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו