"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לראשונה מאז 2016: ישראל השתפרה בדירוג השחיתות

המדינה עלתה לציון 63 במדד של ארגון השקיפות העולמי, כך ש־30 מדינות נחשבות מושחתות פחות • שופטת בדימוס: "הטעם העיקרי לעלייתה של ישראל במדד תפיסת השחיתות נובע מההתנהלות השלטונית בישראל במהלך 2022 כדמוקרטיה ליברלית"

,עודכן
0השמעה
בג"ץ בעת הדיון בעניינו של יו"ר ש"ס אריה דרעי, צילום: אורן בן חקון

במהלך 2022, שבה היו בשלטון מפלגות הגוש המתנגד לנתניהו, ישראל שיפרה את מקומה במדד השחיתות העולמי לראשונה בשנים האחרונות.

על פי מדד השחיתות CPI שעורך ארגון השקיפות העולמי TI, ישראל עלתה לציון 63, לעומת 59 במדד 2021 (100 הוא הציון הטוב ביותר). בכך עלתה ממקום 36 ל־31, לאחר חמש שנות הידרדרות.

מאז 2016 נרשמה מגמת ירידה מטרידה במיקומה של ישראל. נתניהו בפתח משפטו,צילום: יונתן זינדל/פלאש90

מאז 2016 נרשמה מגמת ירידה מטרידה במיקומה של ישראל, ולראשונה בהיסטוריה של המדד הציון של ישראל היה נמוך מ־60. כך, במדד 2021 הגיעה ישראל לשיא שלילי עם ציון 59 ובכך התקרבה ל"קו האדום", שהוא הציון 50, אשר ממנו ומטה נמצאות המדינות שעליהן מכריז הארגון כמושחתות.

בשנת 2016 קיבלה ציון 64 ודורגה במקום ה־28; במדד 2017 קיבלה ישראל ציון 62 וירדה בדירוג למקום ה־32, במדד 2018 נמשכה הירידה של ישראל לציון 61 ולמקום 34. ב־2019 וב־2020 ישראל דשדשה בציון 60 במקום ה־35, וב־2021, כאמור, ירדה לראשונה לציון 59 ולמקום 36 מבין 180 המדינות שבמדד.

מייחסת את שיפור ישראל במדד לכך שבשנת 2022 היתה בשלטון קואליציית בנט-לפיד. השופטת בדימוס נילי ארד,צילום: דודי ועקנין

השופטת בדימוס נילי ארד, יו"ר עמותת שבי"ל (שקיפות בינלאומית ישראל), מייחסת את שיפור ישראל במדד לכך שבשנת 2022 היתה בשלטון קואליציית בנט־לפיד. "הטעם העיקרי לעלייתה של ישראל במדד תפיסת השחיתות נובע מההתנהלות השלטונית בישראל במהלך 2022 כדמוקרטיה ליברלית, המקפידה על מערכת משפט חזקה ועצמאית, קיום מערכות החקירה וההעמדה לדין בעבירות של שחיתות שלטונית, אי־תלות הייעוץ המשפטי, הגנה על שומרי הסף ותקשורת חופשית".

המדינות המצטיינות במדד הן דנמרק עם ציון 90 וניו זילנד ופינלנד עם ציון 87. בתחתית הסולם: סומליה במקום האחרון עם הציון 12, סוריה ודרום סודאן (13), לבנון (24) ומצרים (30). מדינות נוספות מתחת ל־50 הן: הונגריה (42), פולין (35), טורקיה ורוסיה (28).

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר