בניגוד לכללי משרד המשפטים: היועמ"שית פרסמה יומן פעילות - אבל השמיטה מתוכו מידע מהותי

ביומן שבחרה בהרב-מיארה לפרסם חסר פירוט על נושאי פגישות ואישים • אחת הבעיות המרכזיות: המידע חלקי, בניגוד לנהלים וכן בניגוד לעמדה שהיועמ"שית עצמה הציגה לאחרונה בביהמ"ש • מלשכתה נמסר בתגובה: "מכיוון שמדובר בפרסום יזום ומרצון, לא חלים עליו כללי חופש המידע"

מעתה תפרסם היועמ"שית את היומן באופן תקין. גלי בהרב-מיארה, צילום: גדעון מרקוביץ'

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, פרסמה את יומן הפעילות שלה. היומן שפורסם מנוגד לנוהל פרסום יומנים שקבע משרד המשפטים, וכן לעמדה שהיא בעצמה הציגה לאחרונה בבית המשפט. ביומן היועמ"שית שפורסם חסרים פיסות מידע משמעותיות שהנוהל דורש שיצויינו בו. מלשכתה של היועמ"שית נמסר כי היומן מתפרסם באופן יזום ולא במסגרת חופש המידע, לכן הוא אינו כפוף לכללים. 

ביולי 2022 פרסמה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, את יומן הפעילות הראשון שלה בקדנציה - עבור חודשים פברואר-אפריל 2022. בהמשך, פרסמה בהרב-מיארה יומן של חודשים מאי-אוקטובר. בראש העמוד באתר האינטרנט של משרד המשפטים שבו מתפרסם היומן, הוכרז: "היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מפרסמת את יומנה לעיון הציבור, מתוך אמונה בחשיבות שקיפות וחופש מידע".

בהרב-מיארה בטקס כניסתה לתפקיד, צילום: אורן בן חקון

אלא שפרסום היומן הוא בניגוד להוראות נוהל פרסום יומנים של היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים. אם לא די בכך, הרי שהוא בניגוד לעמדת היועמ"שית בעצמה, כפי שהציגה אותה ביוני האחרון בבית המשפט העליון בעתירה של עמותת "הצלחה" לפרסום יומן של בכיר בעיריית ת"א.

בהרב-מיארה כתבה אז לשופטי העליון כי "עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי הוראות הנוהל האמור משקפות את האופן הראוי לטיפול בבקשות למסירת יומניהם של נבחרי ציבור, או עובדי ציבור", וכי "ככל שמדובר בדרג בכיר יותר, גובר האינטרס הציבורי שבעיון ביומן המלא".

כאמור, היועמ"שית בעצמה, דרג בכיר ביותר, שלפי עמדתה האינטרס הציבורי בעיון ביומנה המלא גבוה יותר, מפרה את הוראות הנוהל. כך למשל, על פי הנוהל, על מנת לשמר את אותנטיות המידע ביומן, יש לפרסמו בפורמט של תוכנת ה-outlook שבו הוא מנוהל, ואילו היועמ"שית מפרסמת בקובץ אקסל.

משרד המשפטים. קבעו נוהל אחיד, צילום: אורן בן חקון

"אין להשמיט מידע"

היועמ"שית ערכה את היומן כך שלמעשה בחרה איזה מידע לחשוף לציבור ואיזה לא. לעומת זאת בנוהל נקבע כי "כאשר מתקיימת עילה לאי-מסירת מידע, אין להשמיט את המידע כליל, אלא יש להשחירו תוך ציון עילת ההשחרה הספציפית". היועמ"שית מפרה את ההוראה, היא מסתירה כליל, אינה משחירה ואינה מציינת עילת ההסתרה.

עוד קובע הנוהל כי כאשר מתקיימת ישיבה מקצועית עם עובדי המשרד ואף אזרחים, יש לפרסם את נושא הפגישה ואת שמות המשתתפים. היועמ"שית מפרה את הנוהל כאשר היא בוחרת לציין באופן שרירותי "ישיבת עבודה". רק לעיתים היא מציינת את נושא הישיבה, אך אינה מציינת שמות או תפקידי העובדים שנכחו בפגישה.

בהרב-מיארה. מפרה סעיף אחר סעיף, צילום: הרצי שפירא

גם כאשר מתקיימת פגישה עם אזרח, קובע הנוהל המחייב, באם היא עוסקת בנושאים ציבוריים - הרי שיש לפרסם את שם האזרח ונושא הפגישה. היועמ"שית הפרה את גם את הנוהל הזה והסתפקה בכמה מקרים ב"פגישה עם יועמ"ש לשעבר". בשני מקרים אחרים בחרה לחשוף את האזרחים עמם נפגשה, אך לא את נושאי הפגישה. היו אלה פגישות עם מנהל המחלקה המשפטית בפורום קהלת וכן עם נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה.

יש לציין כי פרסום היומן היזום עם מידע חלקי, החל עוד בתקופתו של היועמ"ש הקודם, אביחי מנדלבליט, שגם הסתפק בציון "פגישה עם איש אקדמיה".

אביחי מנדלבליט. החל את ה"שכונה" סביב הנושא, צילום: אמיל סלמן

לפניית "ישראל היום" נמסר משלכת היועמ"שית כי אכן היומן אינו מתפרסם לפי כללי חופש המידע, מאחר ומדובר בפרסום יזום וולנטרי. "הפרסום היזום אינו מהווה מסירת מידע בהתאם להוראות חוק החופש המידע ונוהל היחידה הממשלתית לחופש המידע ממילא אינו חל עליו" נמסר מלשכתה של בהרב-מיארה.

עו"ד אלעד מן מעמותת "הצלחה", נענה לבקשת "ישראל היום" והגיש בקשה למחלקת חופש המידע במשרד המשפטים לקבלת היומן, הפעם, בהתאם לכללי חופש המידע. אלא שבקשה זו נדחתה בטענה שאין צורך בבקשת חופש מידע מפני שהיומן מתפרסם כבר באתר משרד המשפטים. כאמור – היועמ"שית טוענת שהיא מפרסמת באופן יזום ולכן היא לא צריכה לציית לכללי חופש המידע, אך כאשר התבקש היומן מתוקף חוק חופש המידע, היא טענה שאינה צריכה לציית לחוק מפני שכבר מפרסמת באופן יזום.

במענה של מחלקת חופש המידע נכתב כי "הפרסום היזום החל עוד בתקופתו של היועץ המשפטי לממשלה הקודם ומתוך רצון להגביר את השקיפות ולהנגיש את המידע לציבור הרחב, ללא צורך בהגשת בקשות לפי חוק חופש המידע לעניין זה".

בניין משרד המשפטים בירושלים. לא הבינו את התרגיל?, צילום: אורן בן חקון

עוד טענו במחלקה כי המידע המופיע ביומן המצונזר הינו מספק, חרף היותו לא עומד כאמור בכללי חופש המידע. "הפרטים המובאים במסגרת הפרסום היזום מגשימים, במידה רבה מאוד, את האינטרס הציבורי בקבלת המידע באופן חופשי, בכפוף לעקרונות המצויים בחוק חופש המידע המאפשרים לחסות פרטים מסוימים מנימוקים שונים" נכתב.

כמו כן, נטען כי פרסום יומן של שנה אחת בלבד גובל בהקצאת משאבים בלתי סבירה. נזכיר, כי אפילו ראשי הממשלה, בנימין נתניהו ונפתלי בנט, פרסמו יומן אשר נדרש היה לבדיקה קפדנית של אנשי לשכתם ושל השב"כ. "בדיקה מעמיקה נוספת ופרטנית של יומן היועצת לרבעונים הקודמים שכבר פורסמו - אגב בקשתך, דורשת הקצאת משאבים בלתי סבירה" נכתב. צוין גם כי "הפער בינו ובין הפרסום לפי נוהל פרסום יומנים של היחידה הממשלתית לחופש המידע על כל סייגיו, אינו גדול כלל".

נתניהו ובנט. פרסמו את יומניהם כראשי ממשלה, צילום: אורי לנץ

הפערים בין פרסום היומן לכללי חופש המידע הוצגו לדוברות משרד המשפטים ומהם נמסר כי "יומן היועצת המשפטית לממשלה מפורסם במלואו מאז כניסתה לתפקיד, באופן יזום וקבוע מדי רבעון. זאת מתוך רצון להגביר את השקיפות ולהנגיש את המידע לציבור הרחב. ניתן לעיין במלוא המידע המפורסם באתר הרשמי של משרד המשפטים".

עוד הוסיפו ואמרו במשרד המשפטים כי "ככל שגורם כלשהו מעוניין בהרחבה על עניין כזה או אחר אשר מפורסם באופן יזום, פנייתו תיבחן כמקובל. בתוך כך, במבט צופה פני עתיד, נמשיך לבחון את האפשרות לפרסם מידע רב יותר לציבור באופן יזום, מתוך התפיסה של הייעוץ המשפטי לממשלה כי על ממשלה לפעול באופן יזום כדי להגביר את השקיפות כלפי הציבור".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר