הקו התוקפני של חיות זיכה אותה למחמאות, אך עליה לקבל פשרות

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת תחל הבוקר בדיונים מרתוניים לקדם את חקיקת חוקי היסוד אשר יוזמות החקיקה כולם יחד מהוות את מה שמכונה "רפורמת לוין".

אם עד כה הרפורמה הייתה ברמת ההצהרות, כעת בוועדת החוקה היא יורדת אל הפרטים, אל ניסוח סעיפי החוק. לפני ולאחר נאומה התקיף של נשיאת העליון ביום חמישי והפגנת הענק בתל אביב במוצאי השבת האחרונה, נשמעים מהקואליציה קולות המאפשרים לפתוח פתח למשא ולמתן ולקבלת פשרות. שרפורמת לוין לא תישאר כפי שהיא, אלא תתמתן. כמה? לא ברור. וגם לא ברור אם אלו קולות אותנטיים או מצג שווא להרגעת הרוחות.

הבעיה נעוצה כעת אצל העליונים. נאומה של חיות היה כה תקיף, שלא הותיר פתח לפשרות. חיות טיפסה על העץ שגם בעליון יש המבינים שהיה גבוה מדי. אם שני צדדים נלחמים במשחק סכום אפס, נותר רק לאסוף את הגופות מהשטח. נשיאת העליון צריכה לומר במה ועד כמה היא מוכנה להתפשר.

הקו התוקפני זיכה אותה למחיאות כפיים מהקולגות ומהשכנים, אך אם שלומה אכן כשלום המדינה, כלשונה, עליה לקבל פשרות כתנאי לפשרות דומות שיקבלו הפוליטיקאים. במלאכת ה"תן לי ואתן לך", שני הצדדים מתורגלים כבר מהוועדה לבחירת שופטים.

הצעת החוק הראשונה שתידון בוועדה, החל מהיום, עוסקת במעמדו של היועץ המשפטי לממשלה אל מול הממשלה. שבעה סעיפים אשר לפי ההצעה יתוקנו אל חוק יסוד: הממשלה. יש אמנם מחלוקות על כך גם בקרב שופטי העליון, אך מקובל לומר כי הדין המצוי היום הוא כי חוות דעתו של היועץ אינה ייעוץ אלא הוראה מחייבת. שיקול נוסף לתיקון החוק הוא כי ליועמ"ש יש מונופול על ייצוג המדינה בבג"ץ - כך שכבר קרה לעיתים שהחלטתו של שר נתקפת בבג"ץ, היועמ"שית מצטרפת לעותרים והוא נותר ללא ייצוג כלל.

את שני אלה מבקשת הצעת החוק לשנות: חוות דעת של היועמ"ש היא המלצה, לשר החופש לבחור מי ייצג אותו בבג"ץ. נוסף ומשמעותי מכך: יועמ"ש משרד ממשלתי ימונה כמשרת אמון של השר, בדומה למנכ"ל המשרד. היועמ"שית גלי בהרב־מיארה מתנגדת לכך, כמובן. רק אתמול נאם המשנה ליועמ"שית שרון אפק ואמר: "בזמן הקרוב יידונו הצעות מרחיקות לכת, שעשויות לשנות את השירות המשפטי הציבורי. הצעות שמשמעותן היא החלשתו לבלי הכר. יש לקוות ולהאמין כי קולנו יישמע וישפיע. זהו צו השעה בעת הזו".

הצעת החוק הדרמטית ביותר היא בחוק יסוד: השפיטה. עשרות סעיפים אשר מחוללים שלוש מהפכות: הראשונה, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים באופן אשר יקנה לקואליציה רוב ללא יכולת הטלת וטו של השופטים. בנוסף, ביטול שיטת הסניוריטי - שיטת בחירת נשיא בית המשפט העליון על פי הוותק, ומתן אפשרות לוועדה למנות נשיא מחוץ לבית המשפט. השניה, הכרה בסמכות בג"ץ לפסול את חוקי הכנסת אך מתן אפשרות לכנסת להתגבר על פסילת חוק - "פיסקת התגברות" ברוב של 61 חברי כנסת.

השלישית, ביטול "עילת הסבירות" המאפשרת לבית המשפט להתערב ולפסול החלטות של הרשות המבצעת, כלומר הממשלה, ומי ממוסדות המדינה. המשפט המנהלי ייוותר עם העילות האחרות להתערבות וביקורת שיפוטית, והן חוסר־סמכות, תקינות ההליך ועמידה בדרישות חוק.