"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

תם עידן אהרן ברק: המהפכה של לוין היא תוצאה של התערבות יתר של בית המשפט

שר המשפטים לא הותיר אבן על אבן, ובאמצעות האיזמל של אנשי פורום קהלת פירק את קיר האקטיביזם השיפוטי שהונהג פה רבות בשנים • הרפורמה מעגנת ערכים שמרניים בדרך אקטיביסטית, ועל שר המשפטים - שקרוב לוודאי יילחם עליה - לשקול לעדן אותה

,עודכן
0השמעה
נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק, צילום: נעם ריבקין פנטון

היו לא מזמן ימים בהם הוכרז כי "תם עידן נתניהו",במסיבת העיתונאיםהבהיר שר המשפטים הנכנס יריב לוין כי "תם עידן אהרן ברק". הרפורמה של שר המשפטים היא הפיכה להפיכה השיפוטית. לוין לא הותיר אבן על אבן ובאמצעות האיזמל של אנשי פורום קהלת, בראשם ד"ר אביעד בקשי ויחד עם פרופ' רפי ביטון, פירקו את קיר האקטיביזם השיפוטי שהונהג פה רבות בשנים.

שופט בית המשפט העליון המנוח משה לנדוי היה זה שהזהיר את ברק וחבריו מפני מה שארע הערב. "הלכתי אל ברק ואמרתי לו שהוא חי בתוך הבניין היפה הזה של בית המשפט כמו בתוך אקווריום אבל שלא הוא ולא השופטים האחרים ההולכים יחד איתו רגישים למה שנעשה מחוץ לאקווריום". סיפר בעבר לנדוי שנאם וכתב נגד כניסתו של בית המשפט אל המחלוקות הציבוריות ושאיפתו להנחיל ערכים ש"מה שחמור לא פחות הוא, שערכי העומק שבהם מדובר הם בעצם ערכי העומק של מגזר מסוים".

הזהיר את ברק וחבריו, השופט לנדוי,צילום: ללא

לאחר שלא שעה בית המשפט לאזהרות לנדוי, הגיע שופט בית המשפט העליון נעם סולברג שהתרה בחבריו שוב ושוב, כשהתערבו בחקיקת חוקי יסוד בבג"ץ שפיר, כשפסלו את חוק הגיוס ואת חוק המסתננים וכשמתחו את עילת הסבירות כמעט עד אין קץ כתב סולברג מאמר מכונן לתיקון עילת הסבירות ודגל בצמצמה באופן דרמטי. למעשה, סולברג קבע כי המשפט המנהלי עם עילת סבירות מוחלשת, מהווה עמוד איתן לתקינות הרשות המבצעת (הממשלה) או כפי שכתב זאת בפסק דין רשות הרישוי "ארגז הכלים 'הישן והטוב' 'מספק את הסחורה' היטב".

הרפורמה של לוין טובה בעיקרה, הבעיה היא שהיא טובה מדי. מלבד כללי המשפט המנהלי שלמעט הסבירות נותרים על כנם, בהיעדר חוקה נוקשה ומשוריינת, אין מגבלות משמעותיות על הממשלה שבישראל גם שולטת בכנסת. לא צריך להירתע מתבהלת האולפנים מ"רפורמת המשילות", אך צריך להאזין לה. שמרנות מעדיפה אבולוציות על פני רבולוציות, מהפכתו של לוין מעגנת ערכים שמרניים בדרך אקטיביסטית. על שר המשפטים שקרוב לוודאי ילחם על הרפורמה, לשקול לעדן אותה. למשל, במקום ביטול עילת הסבירות לצמצמה כפי שהציע השופט סולברג לוותר על פסקת התגברות ולהישאר על מגבלת בג"ץ בפסילת חוקים בהרכב מורחב ומיוחד ועוד. פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה אינו חלק מן הרפורמה של לוין וטוב שכך.

"ארגז הכלים 'הישן והטוב' 'מספק את הסחורה' היטב", סולברג,צילום: נעם ריבקין

יוזמות לתיקון מערכת המשפט אסור להן להקריס את אכיפת החוק בישראל ולגעת במשפטים מתנהלים. בינתיים היא אינה עושה זאת, וטוב שכך, גם מהותית וגם בשל לנקות את לזות השפתיים כי התיקונים במערכת המשפט עניינם מזימה של ראש הממשלה לברוח מן הדין. כאשר לוין נשאל האם נתניהו תומך בתכנית שלו הוא חמק ולא השיב. נתניהו עד היום היה לכיפת הברזל של מערכת המשפט נגד יוזמות כשל לוין. כל עוד לא ברורה תמיכתו, אין וודאות למימוש הרפורמה. באופן אבסורדי, תקוותה של מערכת המשפט היא שנאשם בפלילים יציל אותה מחבריו.

צילום: יוני ריקנר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

נטעאל בנדל

כתב המשפט של "ישראל היום"

כדאילהכיר