תביעה ייצוגית על סך 2.5 מיליון שקלים הוגשה בשבוע שעבר נגד חברה קדישא פתח תקווה, בטענה כי היא גבתה מחיר מופרז מקרובי נפטרים על חלקות קבר רגילות בטענה שמדובר בחלקות סגורות לקבורה, שעליהן מותר להם לגבות עשרות אלפי שקלים. התביעה, שטרם אושרה כייצוגית, הוגשה בבית המשפט המחוזי מרכז באמצעות עורכי הדין דוד שוורצבאום ומעיין יוחאי ממשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין.
על פי הסכם בין המוסד לביטוח לאומי לחברות קדישא, כאשר נותר שטח פנוי בגודל של 1% בלבד בכל בית העלמין או בחלקה מסויימת בבית העלמין, הביטוח הלאומי מכריז על המקום כ"בית עלמין סגור". משמעות ההכרזה היא כי מי שירצה לקבור את יקירו בבית עלמין סגור או בחלקה סגורה, יצטרך לשלם תשלום מיוחד. במקביל מרגע ההכרזה, נאסר על חברה קדישא להכשיר חלקות חדשות לקבורה באותו בית עלמין או באותה חלקה.
לטענת התובעת, חברה קדישא פתח תקווה גובות סכומים אסטרונומים לקבורה בחלקות חדשות שהוכשרו לאחר הכרזת בית העלמין או חלקה מסויימת כסגורה, ומספחת החלקות החדשות לחלקות שהוכרזו כסגורות. זאת, מבלי ליידע את הביטוח הלאומי שהמצב השתנה ונותרו שטחים לקבורה מעבר ל-1%. במקרה המדובר, ביום ההכרזה בשנת 2002, נותר בחלקה המדוברת מקום לקבורת 65 נפטרים נוספים, קרי אחוז אחד בלבד, זאת כאשר בפועל לאחר ההכרזה, הוכשרו מאז באותה חלקה, כ-600 חלקות קבורה נוספות, הרבה מעבר לאחוז בודד. במצב חדש זה, נאסר על חברה קדישא לגבות תשלום עבור קבורה בחלקות קבורה אלה לתושבי פ"ת והסביבה ובמקרים חריגים של רכישת חלקה לפני המוות או קבורת תושבים מחוץ לאזור, מותר לה לגבות סכום סביר.
התובעת הייצוגית היא אלמנה שביקשה בשנת 2015, לקיים את מצוות בעלה, להיקבר סמוך להוריו הקבורים בבית העלמין סגולה בפתח תקווה. על כן רכשה שתי חלקות קבר מחברה קדישא בחלקה שהוכרזה 'סגורה' ונדרשה לשלם 96 אלף שקלים סה"כ. על גבי הקבלה שמסרה לה חברה קדישא מצוין כי מדובר ב"חלקה סגורה". לדבריה, לימים כשהחלה לפקוד את קבר המנוח, התברר כי התמונה שהוצגה לה על ידי חברה קדישא כאילו מדובר בחלקה סגורה אינה נכונה. לצד קבר בעלה צמחו כפטריות אחרי הגשם מאות חלקות קבורה וקברים חדשים כי חברת קדישא הכשירה שם, שטחי קבורה חדשים, זאת לכאורה מבלי ליידע את הביטוח הלאומי.
עורכי הדין דוד שוורצבאום ומעיין יוחאי ממשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין טוענים בתביעה הייצוגית כי בחברה קדישא עובדים בשיטה כזו: לוקחים שטח חדש ומגדירים אותו כאילו מדובר בחלק מאחת החלקות שהוגדרו סגורות בעבר. חברה קדישא לא מעדכנת את המוסד לביטוח לאומי על השינוי שהיא עורכת בשטח המוכרז ועל כן הכרזת שר הרווחה נשארת בעינה ומאפשרת לחברה קדישא להמשיך לגבות מחירים גבוהים ממשפחות הנפטרים בשעתם הקשה, בעוד שחלקות הקבר אמורות להיות מוקצות בחינם.
בתביעה נטען כי חברה קדישא הטעתה את התובעת ואת חברי הקבוצה, בניגוד לחוק הגנת הצרכן, בכך שהכריזה בפניהם שחלקות הקבר שהם רוכשים מצויים באזורים שהוגדרו כ"בתי עלמין סגורים" על אף שלא כך היה הדבר. ההטעיה של חברה קדישא, הם טוענים, אפשרה לה לגבות מחברי הקבוצה מחירים מופרזים שלא כדין.
התובעת פנתה למוסד לביטוח לאומי, בבקשה לפי חוק חופש המידע, לקבלת ההסכם שנחתם בין המוסד לביטוח לאומי לבין חברה קדישא פתח תקווה. המוסד לביטוח לאומי דחה הבקשה בטענה כי "יש בדבר כדי לפגוע בתפקוד של חברה קדישא".
טרם נמסר כתב הגנה
מחברה קדישא פתח תקווה לא נמסרה תגובה עד פרסום הידיעה.
