פסק דין תקדימי של ביהמ"ש המחוזי בתל אביב קבע לאחרונה כי מידע רפואי של נפטר לא נחשב חלק מהעיזבון שעובר ליורשיו. הסיבה: ליורשים אין זכות אוטומטית לקבל את המידע החסוי, ולפיכך מעמדם הוא בדיוק כשל כל אדם שמבקש לעיין בתיעוד הרפואי של המת.
ביהמ"ש נדרש לסוגיה לאחר שילדיו של משה (שם בדוי) ואלמנתו ביקשו לחייב פסיכולוגית, פסיכותרפיסטית ופסיכיאטר, שטיפלו במשה טרם מותו, להעביר אליהם את המידע הרפואי שבידיהם - דבר שהנתבעים התנגדו לו, בטענה שזה מידע שנמצא תחת חיסיון רפואי.
לטענת עוה"ד אריאל פרויליך ורות ערן, פרקליטי התובעים, המידע נדרש להם כדי לבדוק אפשרות להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית, משום שלדבריהם המנוח שם קץ לחייו עקב טיפול תרופתי שהגביר את המחשבות האובדניות שלו.
השופטת ארנה לוי, שישבה בדין, קבעה כי קבלת מידע רפואי של אדם היא זכותו האישית בלבד ואינה חלק מעיזבונו. "ליורשים אין זכות אוטומטית לקבל לידיהם מידע כזה", פסקה, "ומעמדם הוא בדיוק כשל כל אדם שמבקש לעיין בו".
עם זאת, השופטת ציינה כי במקרה זה יוכלו היורשים לקבל את המידע, "מכיוון שהצליחו לשכנע את ביהמ"ש כי המנוח התכוון לוותר על החיסיון הרפואי לטובתם, ויש להם אינטרס לגיטימי לקבלת המידע".
לדברי עו"ד פרויליך, "כמעט בכל המקרים שבהם אנשים נפטרים עקב תאונה או רשלנות רפואית, נמסרים המסמכים הרפואיים של המנוח כדבר שבשגרה ליורשי העיזבון, שחותמים על כתב ויתור על הסודיות הרפואית. במקרה זה, נקבע שהמסמכים הרפואיים של אדם שנפטר לא שייכים כלל ליורשיו ואינם עוברים בירושה - וזה תקדימי ביותר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו