"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תקדים בפסק דין: מידע רפואי של נפטר לא עובר בירושה

הסיבה: ליורשים אין זכות אוטומטית לקבל את המידע החסוי • "מעמדם של היורשים הוא בדיוק כשל כל אדם שמבקש לעיין בחומרים", כתבה השופטת בהחלטה

,עודכן
0השמעה
אילוסטרציה, צילום: גטי

פסק דין תקדימי של ביהמ"ש המחוזי בתל אביב קבע לאחרונה כי מידע רפואי של נפטר לא נחשב חלק מהעיזבון שעובר ליורשיו. הסיבה: ליורשים אין זכות אוטומטית לקבל את המידע החסוי, ולפיכך מעמדם הוא בדיוק כשל כל אדם שמבקש לעיין בתיעוד הרפואי של המת.

ביהמ"ש נדרש לסוגיה לאחר שילדיו של משה (שם בדוי) ואלמנתו ביקשו לחייב פסיכולוגית, פסיכותרפיסטית ופסיכיאטר, שטיפלו במשה טרם מותו, להעביר אליהם את המידע הרפואי שבידיהם - דבר שהנתבעים התנגדו לו, בטענה שזה מידע שנמצא תחת חיסיון רפואי.

המנוח שם קץ לחייו עקב טיפול תרופתי. בי קברות , אילוסטרציה,צילום: ללא

לטענת עוה"ד אריאל פרויליך ורות ערן, פרקליטי התובעים, המידע נדרש להם כדי לבדוק אפשרות להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית, משום שלדבריהם המנוח שם קץ לחייו עקב טיפול תרופתי שהגביר את המחשבות האובדניות שלו.

השופטת ארנה לוי, שישבה בדין, קבעה כי קבלת מידע רפואי של אדם היא זכותו האישית בלבד ואינה חלק מעיזבונו. "ליורשים אין זכות אוטומטית לקבל לידיהם מידע כזה", פסקה, "ומעמדם הוא בדיוק כשל כל אדם שמבקש לעיין בו".

עם זאת, השופטת ציינה כי במקרה זה יוכלו היורשים לקבל את המידע, "מכיוון שהצליחו לשכנע את ביהמ"ש כי המנוח התכוון לוותר על החיסיון הרפואי לטובתם, ויש להם אינטרס לגיטימי לקבלת המידע".

לדברי עו"ד פרויליך, "כמעט בכל המקרים שבהם אנשים נפטרים עקב תאונה או רשלנות רפואית, נמסרים המסמכים הרפואיים של המנוח כדבר שבשגרה ליורשי העיזבון, שחותמים על כתב ויתור על הסודיות הרפואית. במקרה זה, נקבע שהמסמכים הרפואיים של אדם שנפטר לא שייכים כלל ליורשיו ואינם עוברים בירושה - וזה תקדימי ביותר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר