אפשרות למהפך בעליון: רוב לשופטים שמרנים

שר המשפטים יהיה מהחשובים בממשלה, לא רק בשל התוכניות לפסקת התגברות או פיצול תפקיד היועמ"ש, אלא גם בשל עניינים נוספים רבים אשר ישאיר השר הנוכחי גדעון סער לטיפולו של השר הנכנס. הסוגיה החשובה ביותר: הוועדה למינוי שופטים. בארבע השנים הקרובות צפויים לפרוש מבית המשפט העליון ארבעה שופטים, ובהם הנשיאה אסתר חיות. שלושה מבין הפורשים מזוהים כאקטיביסטים.

הרכב העליון. באוקטובר 2023 יפרשו השופטות אסתר חיות וענת ברון המזוהות כאקטיביסטיות, שנה לאחר מכן, באוקטובר 2024, יפרוש השופט עוזי פוגלמן המזוהה כאקטיביסט ובספטמבר 2025 יפרוש השופט יוסף אלרון המזוהה כשופט שמרן וסנגוריאלי.

אם נציגי הוועדה לבחירת שופטים, שגם אותם על הכנסת לבחור באמצעות הצבעה חשאית, יבחרו שלושה שופטים שמרנים ואחד אקטיביסט - תיתכן מהפכה בעליון. אם שני שופטים שמינה גדעון סער יתבררו כשמרנים, יחיאל כשר וגילה כנפי־שטייניץ, הרי שתתרחש מהפכה בעליון וייווצר לראשונה בהיסטוריה רוב שופטים שמרנים.

בכל מקרה, השפעה שמרנית על ההרכבים המורחבים של בג"ץ, הנקבעים עפ"י הסניורטי (ותק), כבר מובטחת הודות למינויים שביצעה שרת המשפטים לשעבר איילת שקד. הרכב של חמישה שופטים יכלול את השופטים: יצחק עמית (אקטיביסט), נעם סולברג (שמרן), דפנה ברק־ארז (אקטיביסטית), דוד מינץ (שמרן) ויוסף אלרון (שמרן). כלומר, שלושה שמרנים ושני אקטיביסטיים בדעת מיעוט. כך גם הרכב מורחב של תשעה שופטים.

יועמ"ש ופרקליטות. בשנתיים הקרובות יפרשו שניים מן המשנים ליועמ"ש: המשנה לעניינים פליליים עמית מררי והמשנה לעניינים כלכליים מאיר לוין.

מדובר בשני תפקידים רבי השפעה שלשר המשפטים דריסת רגל בהשפעה על מי שיאיישו את התפקידים. המשנה הפלילי הוא תפקיד רגיש ביותר, שכן הוא זה שיושב בפורום קבלת ההחלטות בנוגע לתיקים פליליים של נבחרי ציבור.

פסקת ההתגברות. שר המשפטים היוצא גדעון סער החל לקדם את "חוק יסוד: זכויות נאשמים", שהתיימר להביא בשורה סנגוריאלית להליכים הפליליים בישראל ולקדם את זכויות הנאשמים והחשודים. בפועל, כך מסכימים משפטנים בכירים רבים, החוק בסך הכל עיגן את המצב המשפטי הקיים שהוא יציר הפסיקה.

שר המשפטים הבא יקבל החלטה אם להמשיך לקדם את חוק היסוד הקיים או לפתוח את סעיפיו מחדש. חוק יסוד נוסף שיקודם הוא "חוק יסוד: החקיקה", אשר יעשה סדר בפעם הראשונה בנוגע לאופן שבו יש לחוקק, גם חוקי יסוד, ומנגד יקבע איך ואם יש לבג"ץ אפשרות להתערב בחקיקה. הצורך בחוק מוסכם, תוכנו נתון בסערה ציבורית שכבר החלה. למשל: האפשרות לכלול בו פסקת התגברות על פסילת בג"ץ של חוק הכנסת, ובעיקר באיזה רוב בכנסת ניתן יהיה לעשות זאת.

ערביי ישראל. לאחר התפרעות ערביי ישראל ב"שומר החומות" ובעיית הנשק והאלימות בתוך החברה הערבית, נדרשת מהפכה בישראל בתחום המשילות והביטחון האישי של האזרחים – יהודים וערבים גם יחד.

דרישות של משטרת ישראל לתיקוני חקיקה ושינויים משפטיים נבלמו, חלקן בצדק. עם זאת, שר המשפטים יצטרך לגבש רפורמה משפטית שמחד גיסא תאפשר למשטרה לבצע פעולות אכיפה אפקטיביות, כאלה שעד היום נאסרו עליה, ומאידך גיסא למזער את הפגיעה בזכויות האזרח שתיגרם. זהו איזון עדין, נחוץ מאוד, שקרוב לוודאי יגיע גם לפתחו של בג"ץ.

מעצרים מנהליים. בדומה לכך, חוק המעצרים המנהליים שעליו עובדים במשרד היועץ המשפטי לממשלה, יוגש ממש בקרוב לעיונו של שר המשפטים הנכנס והוא יקבל את ההחלטה אם לקדמו או לערוך בו שינויים. עד כה מעצרים מנהלים התאפשרו הודות ל"תקנות שעת חירום". כעת משתקנות שעת החירום יעברו לחקיקה רגילה, הן יהיו חשופות לביקורת שיפוטית של בג"ץ. על פרקטיקת המעצרים המנהליים ישנה ביקורת עזה בימין ובשמאל גם יחד, בעיקר בקצוות. שר המשפטים החדש יצטרך לצלוח את המשוכה הפוליטית ולאחר מכן המשפטית בחקיקה המחודשת.

ביקורת על הפרקליטות. בשל חקיקה אשר החלישה את נציב הביקורת על הפרקליטות, חקיקה שעליה אחראית שרת המשפטים הקודמת איילת שקד ושלא טופלה בתקופת השר גדעון סער, וכן בשל שני פסקי דין של בג"ץ, נותרה נציבות הביקורת מוחלשת וחסרת שיניים.

הנציב הפורש, השופט דוד רוזן, אמר כי נוכח המצב מוטב לסגור את הנציבות. השופט מנחם פינקלשטיין שייכנס לתפקיד נציב הביקורת כבר מכיר בבעיה.

סוף לסחבת. תיקים אשר מתנהלים בבתי המשפט נמרחים כיום על פני שנים, בין שתיקים פשוטים ובין שמורכבים. מדובר בחרפה שלטונית המביאה לעיוותי דין, לפגיעה באזרחים ולאיכות שיפוט נמוכה – כמו למשל פשרות שמאלץ השופט את הצדדים לקבל, פשרה שאין עניינה בקשת צדק אלא להסיר את התיק משולחן העבודה. בהנהלת בתי המשפט מעוניינים בעוד תקני שופטים, כלומר עוד כסף. ישנה קבוצה בקרב שופטי העליון שמבקשת לפגוע בזכויות נאשמים לטובת ייעול ההליך הפלילי (חלילה לא לקצר את זמן החקירה, למשל) ועוד. מערכת המשפט זקוקה למהפכת התייעלות, שר המשפטים הבא יצטרך לחשוב מחוץ לקופסה.