"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחדל החזרת העוברים באסותא: בית המשפט מחייב בדיקה גנטית מיידית לעובר

מטרת הבדיקה - לגלות אם ההורים העותרים הם הורי התינוק • למרות התנגדות האישה ההרה לעריכת בדיקה, בית המשפט התיר לעשות שימוש בבדיקת מי שפיר שכבר נעשתה לעוברית • במהלך הדיון נחשף מידע חדש על הגורמים לטעות: "חוששים מהצלבה שגויה של מדבקות הזיהוי בין שתי המטופלות" • בסביבת ההורים העותרים בירכו: "זכות העוברית לדעת מי אביה, אמא ומאין היא באה"

,עודכן
0השמעה
"גרירת רגליים". אסותא ראשל"צ, צילום: יוסי זליגר

יותר מחודש לאחר שנחשף המחדל בהחזרת עוברים באסותא ראשון לציון, ביהמ"ש קבע היום (רביעי) כי יש צורך בבדיקה גנטית שתזהה למי שייך התינוק שטרם נולד ונמצא בשלבי הריון מתקדמים.

לפי ההחלטה, תעשה בדיקת רקמות לצורך בדיקת הקשר הגנטי בין ההורים, הטוענים שהעובר, שהוטמן בטעות ברחמה של אישה אחרת, שלהם, לבין העובר עצמו. ההחלטה התקבלה על אף התנגדותה של האישה הנושאת את העובר ונמצאת בהיריון מתקדם.

בהחלטת בית המשפט נחשפו פרטים על האופן שבו התבצעה הטעות הטראגית שהסתיימה בהחלת העוברים: ד"ר יוסף חסון, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית באסותא העיד בפני בית המשפט כי הליך הקפאת שלושת העוברים של האישה ההרה הוא"ההליך בכל הסבירות הגבוהה ביותר לטעות במהלכו".

חסון הסביר כי יש חשש שהוחלפו מדבקות זיהוי שאותן מדביקים על הקשיות שעליהן מקפיאים את העוברים. "שלב הקפאת העוברים מצריך הנפקה של מדבקות חדשות הנושאות את פרטי האם לצורך הדבקתן על הקשיות בהן יוקפאו העוברים ועל הצלוחית המשמשת להקפאה – כך שקיים חשש שבשלב זה נעשתה באופן כלשהו הצלבה שגויה של מדבקות הזיהוי בין שתי המטופלות", נכתב בהחלטה.

"למערערת (האישה ההרה) ולמשיבה (האישה שבסבירות גבוהה היא האם הביולוגית) הוקפאו באותו יום מספר זהה של עוברים (שלושה) בשלב התפתחותי זהה (יום שלישי לאחר שאיבה), כאשר לא היו באותו יום מטופלות נוספות שלהן הוקפאו 3 עוברים במצב התפתחותי דומה. אותו אמבריולוג ביצע את פעולת ההקפאה לעוברי המערערת והמשיבה, כמו כן עוברי המערערת והמשיבה אוחסנו בסמיכות במקרר ההקפאה, מה שעשוי להעיד אף על סמיכות זמנים בטיפול", הוא הסביר.

ההריונית מסרבת לבדיקה

ביהמ"ש קבע כי מתמלאים התנאים הנדרשים לביצוע בדיקה ללא הסכמת המערערת - לאחר שנשמעו טענותיה. המשמעות - ניתן לעשות בדיקה גנטית (מדובר בשימוש נוסף בבדיקה שכבר קיימת) כדי לדעת האם זוג ההורים שלפי ההערכה הם ההורים הביולוגיים הם אכן בעלי קשר גנטי לתינוקת.

בהתאם לכך, בית המשפט התיר לעשות שימוש בבדיקת מי שפיר שכבר נעשתה לעוברית במהלך ההריון כדי לקבוע אם יש קשר גנטי לזוג ההורים שהם בסבירות גבוהה ההורים הביולוגיים. בכך דחה בית המשפט את הערעור של האישה הנושאת את ההריון ובן זוגה שביקשו שלא לעשות שימוש בבדיקת מי השפיר לצורך קביעת הורות גנטית עד לאחר הלידה.

בית המשפט אפשר עריכת בדיקה גנטית לעובר, למרות התנגדות ההריונית (להמחשה),צילום: Getty Images

באי כוח ההורים המסתברים הגנטיים, עורכי הדין דורי כספי, שירה פרידן ושמואל מורן, מסרו לאחר ההחלטה: "בית המשפט המחוזי בהרכב של שלושה שופטים, כביהמ״ש לעניני משפחה לפניו, קיבל את מלוא טענותינו לגבי החשיבות העליונה לביצוע הבדיקה הגנטית להוכחת קשרי משפחה באופן מיידי.

"בית המשפט השתית את החלטתו על שלושה נימוקים מרכזיים המגלמים מענה לשלושה אינטרסים מובהקים: האינטרס של לקוחותינו לוודא כי לעוברית קשר גנטי אליהם, כפרי אהבתם ויצירתם. האינטרס הציבורי הנוגע לזוגות נוספים אשר זכותם להורות 'הוקפאה', הלכה למעשה, עד לוידוא הגנטי. ומעל הכל - זכות העוברית לדעת מיהם אביה ואמא, ומאין היא באה, וזכותה לקבל טיפול רפואי מיטבי הלוקח בחשבון את נתוניה הגנטיים.

בית המשפט קיבל גם את טענתנו כי חסימת האפשרות לבצע את הבדיקה ולקבוע קשר משפחה ביולוגי בין לקוחותינו לבין העוברית, כמוהו כחסימת דרכם העתידית לטעון להורות על הילודה שבדרך".

האישה שנושאת את ההיריון נמצאת בשלב מתקדם שלו וצפויה ללדת בקרוב, ולכן כל הצדדים סבורים שיש חשיבות להכרעה מהירה בנושא. הבדיקה הגנטית נועדה במקור לשלול אפשרות למחלות גנטיות תורשתיות, ומדובר בבדיקה שמבצעות נשים רבות במהלך ההיריון. משרד הבריאות בחר לעשות שימוש נוסף בבדיקה לצורך התאמה גנטית. כזכור, האישה הנושאת את העוברית עברה ניתוח מורכב בזמן ההיריון לתיקון מום לב נדיר בעוברית, בסיוע מומחה מחו"ל. הניתוח עבר בהרדמה מלאה בביה"ח שיבא, והעוברית והאישה ניצלו.

עד כה, האישה ההרה סירבה למסור את תוצאות הבדיקה הגנטית של התינוקת שברחמה על מנת לקבוע מי הוריה הביולוגיים. הדבר מעלה בעיה אתית חמורה.

ישנן עוד 7 מטופלות שעברו שאיבת ביציות והקפאה באותם תאריכים שבהם אירעה התקלה ובאסותא עצרו את המשך השימוש בעוברים המוקפאים שלהן והן אינן יכולות להמשיך בטיפולי פוריות. דבר שגורר פגיעה והשלכות רוחב על זוגות נוספים מלבד שני הזוגות שבהם עוסקת הבקשה לבית המשפט.

באות כוחו של אסותא, עו"ד ליאל גולני ברנס, עו"ד אפרת שפירא-אורן ועו"ד אביטל ברוקר-ימין ממשרד יגאל ארנון - תדמור לוי, מסרו: "אסותא מברכת על כך שבקשתה לביצוע הבדיקה הגנטית התקבלה. אסותא תפעל, כמובן, ליישומו של פסק הדין בהקדם האפשרי".

"עולמם של המערערים הסתחרר"

"על פי עדותו של ד"ר חסון התקשרו לאסותא לא פחות מ 500 זוגות נוספים מתוך החשש שמא אירוע ההחלפה יכול להשפיע אף עליהם, וזאת לצורך המחשת השלכת הטעות על הלך נפשם של רבים".

שופטי בית המשפט המחוזי הכריעו, כאמור, בעד קיום הבדיקה הגנטית בהקדם וציינו שהמשפט נועד להקל על סבלם של כל המעורבים בפרשה.

"התרופה שהביא האדם למכת השמים, שמנעה מבני זוג להביא צאצא בדרך הטבע, הביאה בנדון למכה בידי אדם, עת בשל טעות אנוש נוראה, הוחלף עוברם של בני זוג בעוברם של אחרים. וכך הסתחרר עליהם עולמם של המערערים עת הסתבר שלרחמה של המערערת הוחזר עובר ללא קשר גנטי אליה ואל בן זוגה. לתוך המערבולת נסחפו המשיבים, אחר שעלתה הסברה כי העובר נושא את מטענם הגנטי וכי אפשר שעוברים שהם סברו כי הם שלהם, אינם שלהם כלל ועיקר. ואותה מכה שהונחתה על ראשם של הצדדים לפנינו, נגררת ונופלת אף על ראשם של זוגות נוספים שכעת אינם יודעים האם עובריהם אכן עובריהם או שמא הורתם באחר".

השופטים לא קיבלו את בקשת האשה ההרה ובן זוגה להמתין עם ביצוע הבדיקות הגנטיות עד לאחר הלידה והעירו כי "לא עלה בידי המערערים להציג נימוקים כבדי משקל די הצורך, מדוע יש להמתין עם עריכת הבדיקה הגנטית עד לאחר הלידה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר