היועמ"שית: המשטרה רשאית להסיר דגלי פלשתין במקרים מסוימים

פרסום ראשון: היועצת המשפטית לממשלה ומשטרת לישראל מסרו לבג"ץ את תגובתם בעתירת האגודה לזכויות האזרח אשר דרשה לחדול את שוטרי משטרת ישראל מהסרת דגלי פלשתין המונפים במרחב הציבורי בשל פגיעה בחופש הביטוי. בתגובה נכתב כי למשטרה יש הסמכות להסיר ולהחרים דגלי פלשתין ואף להעמיד לדין את המניפים כיוון שהדגל "מסלים אירועים". בנוסף, "הכרזתו של אש"ף כארגון טרור מעולם לא בוטלה".

בעתירת האגודה לזכויות האזרח אותה הגישה עו"ד טל חסין הוצגו 19 מקרים בהם שוטרי מחוז ירושלים של המשטרה הסירו דגלי פלשתין מן המרחב הציבורי, החרימו דגלים ממפגנים ואשר חלקם אף הועמדו לדין. 15 מן המקרים הם משכונת שיח ג'ארח-שמעון הצדיק בירושלים, ומקרה נוסף הוא מחיקת גרפיטי של דגל פלשתין בשכונת מאה שערים החרדית בירושלים. לטענת האגודה, הדבר אינו חוקי ופוגע פגיעה קשה בחופש הביטוי.

בתגובת היועמ"שית והמשטרה נכתב כי "הונחו גורמי האכיפה לפעול להסרת דגלי אש"ף רק באותם מקרים בהם מתעורר חשד ממשי לפיו הנפת הדגל מהווה עבירה של הזדהות עם ארגון טרור או גילוי אהדה אליו, או במקרים בהם ישנו חשש ברמת הסתברות גבוהה שהנפת הדגל תוביל להפרה חמורה של שלום הציבור".

כך לפי סעיף 82 לפקודת המשטרה הקובע את סמכות מפכ"ל המשטרה "לאסור הנפתו של דגל או סמל שיש בו כדי לעורר להפרעת השלום" כאשר לפי היועמ"שית מפקד כוחות המשטרה בשטח בסמכותו להורות על החרמת והסרת דגלי פלשתין.

עוד נכתב כי המשטרה תסיר דגלי פלשתין, לא כמדיניות גורפת אלא לפי כל מקרה ומקרה שייבחן לגופו. ההסרה תעשה בהתאם לנסיבות המצביעות על סיכון הציבור, כמו למשל מיקום ההנפה, העיתוי ועוד וכי "מובא בחשבון גם הניסיון המבצעי המצטבר המלמד כי הנפתו של דגל אש"ף מביאה, לא אחת, לליבוי והסלמת אירועים". בהמשך נכתב כי "הנפתו של דגל אש"ף היא בעלת סבירות גבוהה לליבוי הרוחות ולהסלמת האירועים עד כדי הפרה חמורה של שלום הציבור".  

בתגובה הוסבר כי המשטרה מסירה את דגלי פלשתין משכונת שיח ג'ראח כיוון ש "מדובר באזור רגיש בו מתרחשים הפרות סדר ואירועים אלימים בתדירות ובנפיצות גבוהה. ניסיון העבר מלמד כי הפרות סדר ואירועים אלימים נקודתיים שהתרחשו בשכונה, התסיסו את האזור, והביאו לא אחת להסלמה נרחבת, שגלשה גם לגזרות נוספות. אופייה זה של השכונה הופך אותה למוקד תשומת לב מקומי ובינלאומי".

היועמ"שית הבהירה בתגובה כי במקרים מסויימים לא רק שיוסר או יוחרם הדגל, אלא המניף אותו אף עשוי לעמוד לדין בגין הזדהות עם ארגון טרור. היועמ"שית הזכירה בתגובה כי אש"ף הוכרז בשנת 1986 כארגון טרור וכי "הכרזתו של ארגון אש"ף כארגון טרור מעולם לא בוטלה, ומשכך הנפת דגלו בפומבי עשויה לעלות לכדי עבירה פלילית". עוד הוסיפה כי "בעקבות הסכמים מדיניים שנערכו לאורך השנים בין מדינת ישראל לבין אש"ף והרשות הפלשתינית הנחה היועץ המשפטי לממשלה כי בנסיבות אלה, אין להעמיד לדין פלילי בגין הנפת דגל אש"ף" וכי העמדה לדין תעשה לפי נסיבות ההנפה ב"מקרים בהם מתעורר חשד ממשי לפיו הנפת הדגל נעשתה בפומבי במטרה להזדהות עם ארגון טרור". ב- 1993 אישר בג"ץ את מדיניות האכיפה כאשר דחה את עתירתו של ח"כ לשעבר שאול יהלום ממפלגת המפד"ל.

העותרת עו"ד טל חסין מהאגודה לזכויות האזרח מסרה ל'ישראל היום' כי "תגובת המדינה מבוססת כל כולה על שיקולים בטיחותיים לכאורה, דפוס טיעון שנועד להסיט את הדעת מן העיקר ולסמא את עיני בית המשפט. יש למשטרה עניין עם דגל פלשתין כסמל לזהות הפלשתינית, וההתנכלות אליו גורפת. העדויות הרבות שנלוו לעתירה מלמדות שמדובר באינסטינקט פאבלובי.

"דגל פלשתין הוא סמרטוט אדום לשוטרים כשהוא מונף בהפגנות, רובן המכריע שקטות ושלוות, כשהוא הוא מוצג בהצגת סיום תיכון, וכבר ראינו קבוצת שוטרים עם פרש וסולם נאבקת בצרור בלונים נבול שנחת על חוטי חשמל ברחוב שומם. רק לפני שבועיים קרעו שוטרים שלטים שדגל פלשתין היה מונף עליהם בהפגנת תמיכה קטנה בסרבני מצפון שהתקיימה מחוץ לבקו"ם. לגישת המדינה קריית אונו, כידוע, גם היא אזור רווי מתח וסכנה שמצדיק הסתערות על הדגל."