בג"ץ הוציא צו על תנאי: "על המדינה להסביר למה לא תבוטל ההחלטה למינוי קבע של מזוז"

השופטים דנו היום בעתירה נגד מינויו הקבוע של שופט העליון בוועדת הבכירים • בין השאר טענו: "ממשלה יוצאת רוצה לבצע מינוי שאורכו שמונה שנים, למשך שתי ממשלות, הכיצד?" • במהלך הדיון המדינה ביקשה לצאת להתייעצות, כשנציג המדינה שב אמר כי "היועמ"שית ביקשה מאיתנו לשוב ולנסות לשכנע את בית המשפט", אולם ללא הואיל • השרה שקד: "טוב שהשופט סולברג שם סוף לסטנדרט הכפול" • כל הפרטים על הדרמה המשפטית

שופט העליון בדימוס מני מזוז, צילום: אורן בן חקון

שופטי בית המשפט העליון הקשו הבוקר (רביעי) על נציגי המדינה בדבר מינויו של מני מזוז לתפקיד יו"ר הוועדה למינוי בכירים למשך שמונה שנים, זאת חרף כללי הריבון החלים על ממשלת מעבר. 

במהלך הדיון, המדינה ביקשה לצאת להתייעצות, שם עלה כי מזוז והיועמ"שית מתעקשים על מינוי קבע. אולם, בסיום הדיון שופטי העליון הוציאו צו על תנאי וקבעו: "על המדינה להסביר למה לא תבוטל ההחלטה למינוי קבע של מזוז".

מתעקשת על מינוי לשמונה שנים. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, צילום: גדעון מרקוביץ'

הדיון בעניין נערך לאחר עתירת ארגון לביא בנושא, כאשר דבר המינוי נחשף ב"ישראל היום" ועורר סערה.

בסיום הדיון צייצה שקד: "שוב שהשופט סולברג שם סוף לסטנדרט הכפול של המותר ואסור בממשלה יוצאת". מארגון לביא נמסר: "לא יעלה על הדעת שבמדינת ישראל יהיו סטנדרטים משפטיים כפולים - סטנדרטים מחמירים לממשלת מעבר מהימין וסטנדרטים מקלים לממשלת מעבר מהשמאל. מינויו של השופט בדימוס מזוז בשלהי ממשלת המעבר היוצאת, לכהונה ארוכה של שמונה שנים, תכבול ללא צורך ושלא כדין את ידיה של הממשלה הנכנסת".

עו"ד יצחק בם, המייצג את ארגון לביא: "ביקשנו שבישראל יהיה דין אחד החל על כל הממשלות" // קרדיט: ארגון לביא

השתלשלות הדיון וההחלטה

בפתח הדיון, השופטים נעם סולברג ויעל וילנר תהו: "הנחיית היועמ"ש מורה על מינוי ממלא מקום, מדוע לא לעשות זאת?". בעוד השופט סולברג ביקש: "שיקלו לקבל את העתירה, כך שמינויו של מני מזוז יהיה למינוי רמטכ"ל בלבד, ולא לשמונה שנים".

שופט בית המשפט העליון סולברג הקשה על נציג המדינה אבי מיליקובסקי ממחלקת הבג"צים בפרקליטות ותהה: "כיצד יתכן שלצורך מינוי רמטכ"ל ממנים מינוי נרחב הרבה יותר לשמונה שנים? מדוע? למה לא למקד את הצורך? יש החלטת ממשלה למינוי של שמונה שנים, אז הפה שאסר הוא הפה שהתיר, אפשר לשנות. למה לא לצמצם נזקים?".

"הנחיית היועמ"ש מורה על מינוי ממלא מקום". השופטת יעל וילנר, צילום: אורן בן חקון

השופטת יעל וילנר הצטרפה לסולברג: "בהנחיה שלכם נכתב כי מינוי קבוע הוא רק במקרים חריגים כאשר יש הצדקה למינוי קבוע מיידי. זו הנחיה שלכם".

נציג המדינה אבי מיליקובסקי הסביר כי "בתקופת בחירות החלטות מסוימות אינן אסורות אפריוריות, אלא יש לערוך איזון בין התכלית של רציפות שלטונית לבין איפוק וריסון ומניעת כבילת הממשלה הבאה. זו לא שאלה של סמכות".

השופט וילנר קטעה אותו: "לא, לא, זו לא השאלה, למה לא לקיים את ההנחיות שלכם?!". מיליקובסקי השיב כי "לגבי עצם המינוי, היא שאלה של חיוניות. ברגע שנקבע שיש חיוניות במינוי רמטכ"ל".

"יש למקד את הצורך". השופט נעם סולברג, צילום: נעם ריבקין

השופטת רות רונן הצטרפה לשני השופטים האחרים והקשתה גם היא: "אנחנו כבר עברנו שלב. זה מוסכם. השאלה מדוע לא למנות רק לצורך הזה?".

מיליקובסקי השיב לשופטים: "יש לנו החלטת ממשלה שעומדת לנגד עניינו משנת 2018, שהיא מתווה את אופן כהונתה של הוועדה. ההחלטה קובעת בצורה מפורשת שתקופת הכהונה היא לשמונה שנים". השופטת וילנר התערבה: "נו בסדר אין ויכוח. יש הנחיות של היועמ"ש והן מאוד ברורות. הפה שאסר הוא הפה שהתיר. החוק אומר מפורש שמינוי קבוע טומן בחובו מינוי לממלא מקום".

השופט סולברג הצטרף: "ממשלה יוצאת רוצה למנות לשמונה שנים לשתי ממשלות לפחות? הכיצד?!", והשופטת וילנר הוסיפה: "הרציונאל של תקופת בחירות אומר למנות ממלא מקום. אתם לא כבולים להנחיות היועמ"ש?! מילא אנחנו, אבל אתם?!".

המדינה ביקשה להפסיק את הדיון באמצע. אולם בית המשפט העליון, צילום: אורן בן חקון

מיליקובסקי השיב לשופטים כי "נכתב שיש להימנע ולבחון מינוי של ממלא מקום. אפשרות של ממלא מקום לא אפשרית בשל צבר של שיקולים". השופטת וילנר שוב שאלה: "ברירת המחדל של היועמ"ש הוא ממלא מקום, אז מדוע לא?".

מיליקובסקי השיב "האדם שנבחר לתפקיד הוא ממאגר מצומצם של שופטי עליון בדימוס זה לא שממשלה הבאה תוכל למנות ממאגר אין סופי של מתמנים ושיקול דעתה נכבל. אין חשש לכבילת שיקול הדעת". סולברג הגיב לנציג המדינה ותהה: "אנחנו בגרעון דמוקרטי ואיך זה נתפס בציבור מינוי כזה?". מיליקובסקי השיב לסולברג ואמר כי "אם לא היה שום שיקול נגדי אז אפשר למנות ממלא מקום. אבל יש שיקול עצמאות אי תלות הוועדה". השופטת וילר דחתה אותו: "ככלל ההנחיה גם בבעיה של עצמאות היא למנות ממלא מקום, זו הנחיה שלכם שניתנה לאחר מחשבה".

לאחר מכן המדינה ביקשה להפסיק את הדיון לצורך התייעצות, אולם גם לאחריה היועמ"שית התעקשה על מינוי מזוז לשמונה שנים, בעוד נציג המדינה אמר כי "היועמ"שית ביקשה מאיתנו לשוב ולנסות לשכנע את בית המשפט".

עם חזרתו של נציג המדינה לאולם, עלה כי מזוז מסרב למלא מקום ואף מתעקש על שמונה שנים, לאחריו החליטו הפעם השופטים לצאת להתייעצות ולאחריה קיבלו את ההחלטה בדבר הצו.

עם סיום הדיון, השרה איילת שקד צייצה: "בכוונתי לפנות לראש הממשלה ולדרוש שעמדת הממשלה תהיה כפי שהמלצתי, שמינוי מזוז יהיה רק עבור אישור מינוי הרמטכ"ל.

"טוב שהשופט סולברג שם סוף לסטנדרט הכפול של המותר ואסור בממשלה יוצאת. השופט מני מזוז הוא לא ילד חורג של הנורמה הכללית בתקופת מעבר.
וכעת המשימה ברורה: לחזור למושכלות של חוק היסוד ולפיו קיים סטנדרט אחיד שבו כל ממשלה רשאית למנות כל מינוי בכל זמן, גם בתקופת בחירות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר