מבקר המדינה: דו"ח נוקב על הקצאת המשאבים לאוכלוסייה ערבית בערים המעורבות

לצד הדו"ח על השיטור ואכיפת החוק בערים המעורבות במהלך אירועי שומר החומות: מפרסם היום (רביעי) מבקר המדינה דו"ח ביקורת נוקב על הקצאת המשאבים של המדינה לאוכלוסייה הערבית בערים המעורבות. לפי ממצאי המבקר, תלמיד ערבי זוכה לפחות תקציב מתלמיד יהודי, מרבית מבני הציבור מופנים לציבור היהודי וכי אין מספיק ייצוג של התושבים הערבים בתוך העיריות המעורבות. עם זאת, המדינה אינה גובה מאוכלוסייה זו ארנונה.

מבקר המדינה סקר את החלטות הממשלה לגבי תקצוב האוכלוסייה הערבית בישראל בשנים 2010 עד 2020, ומצא כי אלה הסתכמו בתקציבים בהיקף של יותר מ-19 מיליארד ש"ח. אלא שהתקציבים הללו לא הופנו לאוכלוסייה הערבית בערים המעורבות כי אם לערים הערביות בלבד. עוד מצא המבקר ליקוי בהרכב ועדות העירייה במספר ערים מעורבות.

על פי הדו"ח, "בערים לוד, נוף הגליל ועכו שיעור החברים בני החברה הערבית בוועדות היה קטן משיעורם באוכלוסיית העיר בכל חמש ועדות העירייה שנבדקו (חינוך, מכרזים, תמיכות, הקצאות ושמות). הוועדות שבהן בלט היעדר הייצוג של נציגי החברה הערבית הן ועדת תמיכות ועדת הקצאות".

כתוצאה מכך, קובע המבקר, "מתוך 500  נכסים עירוניים שהקצו הערים המעורבות שנבדקו, חמישה נכסים הוקצו לגופים המשתייכים לאוכלוסייה הערבית: העיריות נוף הגליל ועכו לא הקצו נכסים לגופים מהאוכלוסייה הערבית; עיריית חיפה הקצתה שני נכסים; עיריית לוד הקצתה שני נכסים, ורמלה הקצתה נכס אחד".

המבקר מצא גם ליקוי בכך כי בתי הספר היהודים בערים המעורבות מקבלים עדיפות תקציבית על פני בתי הספר הערביים. "העלות הממוצעת לתלמיד במוסד חינוך עברי הייתה גבוהה מהעלות הממוצעת לתלמיד במוסד חינוך ערבי" קבע המבקר.

לפי הדו"ח, בחיפה בכ-9%; בלוד בכ-12%; בעכו בכ-20% וברמלה בכ-22%. כך נמצאו גם פערים בשיעור הזכאים לבגרות, בשיעור הזכאים לבגרות בחמש יחידות מתמטיקה, ובעיריות לוד ועכו גם במספר המחשבים לתלמיד: בלוד יש לכל 100 תלמידים 15 מחשבים במוסדות חינוך עבריים לעומת שבעה במוסדות ערביים, ובעיריית עכו יש לכל 100 תלמידים 35 מחשבים במוסדות חינוך עבריים לעומת 27 במוסדות ערביים. 

עם זאת, המבקר קובע כי אמנם המדינה מפלה ערבית בהשקעה תקציבים, ומאידך אינה גובה מהם תשלומי חובה למדינה. על פי המבקר "נתוני גביית הארנונה לשנת 2020 בחלק מהשכונות הערביות בערים לוד, עכו ורמלה היו קטנים משיעור הגבייה הכללי באותן ערים". בלוד שיעור הגבייה בשכונות ערביות נבחרות היה 35% ואילו השיעור הכללי היה 88%; בעכו שיעור הגבייה היה 62% בשכונות ערביות נבחרות לעומת שיעור כללי של 89%; וברמלה שיעור הגבייה היה 26% לעומת 87%.  עוד נמצא כי שיעור יתרת חובות הארנונה למגורים בשכונות הערביות בערים לוד, עכו ורמלה מסך יתרת חובות הארנונה למגורים הוא משמעותי:  כ-30%, 40% ו-60% בהתאמה.