"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פסקת התגברות? התגברות נתניהו על בנט

נושא סמכות בית המשפט העליון אף פעם לא היה באג'נדה המרכזית של בכירי הליכוד • אך המאבק המתמשך על הבייס הימני מול הבית היהודי הוביל לשינוי תודעתי אצל נתניהו • כמו גם הסמכויות הרבות שנטל על עצמו בג"ץ באין מפריע • פרשנות

,עודכן
בנט. גונב קולות ימין מהליכוד? // צילום: יואב דודקביץ

בתשע השנים שנתניהו מכהן כראש הממשלה, הנושא שלפסקת ההתגברותשל הכנסת מול בית המשפט מעולם לא נחשב כנושא מרכזי עבורו, או בכלל. בעוד שרים בליכוד כמו יריב לוין וזאב אלקין, וכן ראשי הבית היהודי ואף הסיעות החרדיות דיברו מעת לעת על הצורך להגביל את כוחו ההולך וצומח של בג"ץ, נתניהו לא השמיע עמדה בנושא. אם כבר אז להפך - בקדנציה ב־2009 נרשמו התבטאויות נחרצות מצידו להגנת בית המשפט העליון ועל הצורך בביצור כוחו. נתניהו מנע יוזמות חקיקה בנושא של ח"כים מהבית היהודי ומהליכוד, יחד עם בני בגין, דן מרידור ומיכאל איתן.

מאז ומתמיד, בעוד נושא סמכות בית המשפט העליון העסיק מאוד את החרדים וחלק ניכר מאנשי הכיפות הסרוגות, בכירי הליכוד אף פעם לא הפכו זאת לאג'נדה מרכזית.

אפשר להצביע על שני תהליכים שכנראה הביאו לשינוי התודעתי של נתניהו וראשי הליכוד הפעם: הראשון הוא המאבק המתמשך על הבייס הימני מול הבית היהודי. לכן אם בנט יוזם את חוק יסוד: החקיקה שיגביל את כוחו של בג"ץ, נתניהו מודיע על קידום המודל האנגלי - הנוטל מבג"ץ את כל סמכותו מול הכנסת.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

התהליך השני שהתחולל קשור כנראה לבג"ץ עצמו. בית המשפט של היום הוא לא בית המשפט שהיה בזמנו של בגין או בקדנציה הראשונה של נתניהו. הסיפוח הזוחל של עוצמה וסמכויות שנוטלים לעצמם השופטים נמשך בשנים האחרונות במלוא הקצב ובאין מפריע.

אולם למרות כל אלה, ההערכה היא כי נתניהו עדיין לא שם מבחינת העברת חוקים נגד בג"ץ ובניגוד לעמדת היועמ"ש. הוועדות והדיונים נועדו כנראה בראש ובראשונה להשכיח את ההחלטה האומללה לחתום על הסכם עם האו"ם על השארת אלפי מסתננים בישראל. הבעיה של נתניהו היא כי גם אם יפתיע וילך כנגד כל הסיכויים לחוק נגד בג"ץ, הקרדיט בסופו של דבר יגיע כנראה לבנט ושקד.

מה יהיה גורל פסקת ההתגברות עדיין לא ברור, אבל שאלה דרמטית אחת נענתה אתמול, כשהובהר לכל שנתניהו לא מעוניין בבחירות. לא עכשיו, ולא על זה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר