"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שחם למד על בשרו: אסור לאף אחד לתת "נשיקה אבהית"

מפקד מחוז ירושלים לשעבר, שהחליט לעשות "מעשה קצב" וסירב לעסקת טיעון, יצטרך כעת להתמודד עם הכתם שדבק בו לאחר שהורשע בביצוע מעשה מגונה • שיטת המינויים במשטרת ישראל גורמת לקצינים והקצינות לעשות הכול כדי לרצות את מפקדיהם • וגם: התפקוד של מח"ש • פרשנות

,עודכן
ניסו שחם, צילום: יוסי זליגר

מפקד מחוז ירושלים לשעבר ניצב בדימוס ניסו שחם, החליט ללכת ל"קרב על חייו" כשהוא בטוח בזיכויו המוחלט אך יצא ממנו לפי שעה, עם שבר ברגל. החלטת בית המשפט השלום בתל אביבלהרשיעו במעשה מגונה בשוטרת, היא בבחינת תמרור אזהרה לכלל השוטרים והבכירים ביניהם: דינו של קצין משטרה ככל שדרגתו גבוהה, כדין שוטר.

קצין בדרגתו ובמעמדו של שחם לא אמור לנשק שוטרות לא "נשיקה אבהית", לא "נשיקה חברית" ולא "נשיקה בכפיה". הוא אינו מופקד על גופם של שוטרות ושוטרים, אלא, תפקידו לשמש דוגמא לפקודיו ולשמור על ביטחון האזרחים במחוז שעליו הוא מופקד. שחם, כמו הנשיא לשעבר משה קצב, חטא בחטא היוהרה. הוצעה לו עסקה שאמורה הייתה למחוק את האישומים המיניים נגדו אך הוא סירב.

לו הנשיא לשעבר היה מקבל את עסקת הטיעון אשר הציעה לו המדינה בשנת 2007, הוא לא היה יושב יום אחד בכלא. שחם יצטרך כעת להמשיך להילחם בכתם שדבק בו. זמן קצר לאחר הקראת הכרעת הדין היו מי שסברו שנשיקה אחת לא צריכה לסיים קריירה של קצין עם עבר מפואר. התשובה לכך, ניתנה לפני כמה חודשים על ידי שופטי בג"ץ שדנו בעתירת קצינת המשטרה להדיח את ניצב רוני ריטמן, לשעבר ראש להב 433, מתפקידו בשל טענתה כי הטריד אותה מינית.

הניסיון של אלשיך להילחם בהטרדות

ריטמן הודה בעדותו כי העיר לקצינה לא פעם על המראה הטוב שלה, וכי נהג להעיר "בבדיחות הדעת" לפקודותיו, הערות בעלות אופי שוביניסטי או סקסיסטי "כמו כל אדם נורמלי שבריא בנפשו או ברוחו". על כך הגיבו השופטים בביקורת חריפה באומרם כי "להערות בעלות אופי שוביניסטי או סקסיסטי במערכת של יחסי מרות, אין מקום במסגרת מקום עבודה בכלל, ובשורות המשטרה בפרט...יש לומר בבירור כי התבטאויות מעין אלו פסולות הן וחורגות מסטנדרט התנהגות תקין וראוי. יש בהן כדי להפלות נשים, לפגוע בכבודן ולהקשות עליהן בהשתלבותן כחברות שוות בעולם העבודה. דברים אלה ראוי שיהיו נר לרגליה של המשטרה, לא רק לשם הגנה על טובתן ומעמדן של הנשים המשרתות במשטרה ולמען הבטחת נורמות התנהגות בסיסיות של המשרתים במשטרה והגנה על תפקודה הראוי, כי אם גם לצורך חיזוק אמון הציבור במשטרה".

כמו ניצבי משטרה אחרים שהסתבכו בעבירות מין, שחם הוא קורבן נוסף לשיטת המינויים שקיימת עדיין במשטרה ברמת המחוזות. שוטרות ושוטרים שקידומם תלוי במפקד נאלצים לעשות הכל על מנת לרצותו. בשנתיים האחרונות, גברה במשטרה בכלל ובקרב קצינים בכירים בפרט המודעות לנושא ההטרדות המיניות, אולם, התופעה טרם נעקרה מהשורש. כיום, לצד בדיקות ביטחוניות לשוטרים הם עוברים גם בדיקות תעסוקתיות. המפכ"ל הנוכחי רוני אלשיך, שהכניס ללקסיקון המשטרתי את המונח "מניעה מצבית", סבור ששוטר שיודע שיגיע לבדיקה כזו, ישמור את על הידיים שלו בכיסים ואת לשונו בפיו.

ומילה אחת על המחלקה לחקירת שוטרים: לאחרונה נשמעת ביקורת נוקבת על החקירות שמנהלים חוקרי המחלקה הן על ידי נחקרים וחשודים. מדובר בגוף שאינו חף מטעויות. לא אחת נטען נגד מח"ש שהיא ממהרת לסגור תיקים לשוטרים אף ללא בדיקה, ומצד שני נשמעת ביקורת על להטוט יתר של חוקרי המחלקה להגיש כתב אישום נגד שוטרים. האמת, כמו תמיד נמצאת באמצע. מה שחשוב זה שלגוף אוכף חוק כמשטרה ראוי שיהיה פיקוח ובקרה כאמצעי ריסון נוסף על הכללים והנהלים הקיימים בארגון.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר