עמותת לביא גילתה כי בעבור הכסף שישראל מקזזת מהרשות עבור תשלומיה למחבלים, היא מעבירה סכום זהה כהלוואה. העמותה ביקשה לדעת את מועדי וסכומי ההלוואות מהממונה על חופש המידע במשרד האוצר, ומשלא נענתה הגישה את העתירה.
תחילה, בית משפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, דחה את העתירה לאחר שקיבל את עמדת המדינה לפיה גילוי המידע עלול לפגוע בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה: "מתקיים החשש לפגיעה ביחסי החוץ של המדינה עם הרשות הפלשתינית ועם צדדים שלישיים, ולפגיעה בביטחון המדינה, כתוצאה מחשיפת רשמית של עצם ההסכם הקונקרטי, וממילא פרטים כלשהם מסעיפיו, היא ממשית, ועוצמת הנזק חמורה", כתב השופט, עמית יורם נועם.
בעקבות זאת, הגישה העמותה ערעור לבית המשפט העליון. "על מנת להעמיד את ההסכם בביקורת ציבורית לוודא כי אכן מדובר בהלוואה עם מועדי פירעון ולא במענק שמועד פרעונו נדחה לימות המשיח, ביקשה המערערת לעיין בהסכם", נכתב בין היתר בעתירה.
"בבית משפט נערך דיון במעמד צד אחד, בו הציג המשיב בהרחבה את חוות הדעת של בעלי הדעה בעניין. תוכנם של חוות הדעת אינו ידוע למערערת".
עוד כתבה העמותה כי "טעה בית משפט משקבע כי מתקיימת עילה לחסות את תוכנו של ההסכם ובפרט את הפרטים בדבר מועדי הפירעון והריבית של ההלוואה. אין מדובר בעניינים שנוגעים לליבת יחסי החוץ או האינטרסים הביטחוניים של המדינה. הגם שיש למדינה עניין לקיים שיח דיסקרטי עם הרשות הפלשתינית, הרי דבר קיומו של ההסכם אושר באופן רשמי בדיון בפני בית המשפט הנכבד הזה והתוספת שמבקשת המערער נועדה אך לוודא כי בית המשפט לא הולך שולל ואכן מדובר בהלוואה שצפויה להיפרע ולא במענק מפוקפק".
שורשיה של העתירה מתחילים ממאי 2020, אז נחתם הסכם בין ישראל לרשות הפלשתינית להעברת סכום כסף כסיוע בהתמודדות עם משבר הקורונה. העמותה ופעילי הארגון העלו חשש כי ההסכם בא לעקוף את החוק המחייב להפחית מן התשלומים המועברים לרשות את הסכומים שהיא מעבירה למשכורות המחבלים.
מעורך דין יצחק בם, המייצג את ארגון לביא נמסר: "מדינת ישראל מנסה להסתיר את העובדה שהיא עוקפת למעשה את החוק המחייב אותה להקפיא מתוך מכספי המיסים המועברים לרשות הפלסטינית את הסכומים שהרשות שילמה כמשכורות למחבלים. הרשות הפלשתינית מממנת טרור ומדינת ישראל, במקום לסגור את ברז כספי הטרור ולהעניש כלכלית את הרשות על תמיכתה בטרור, כפי שמצווה עליה החוק, מצאה דרך לעקוף את החוק על ידי מתן "הלוואות" לרשות, אשר את פרטיהם היא מנסה להסתיר על מנת שלא נוכל לבדוק אם מדובר בהלוואה אמתית, שמא נגלה שמדובר למעשה במענק.
"אני מקווה שבית המשפט העליון לא יאפשר למדינה להסתתר מאוחרי טענות עמומות של פגיעה בביטחון וביחס חוץ ויכפה עליה לגלות לציבור מה תנאי ה-"הלוואה" שהיא נתנה לרשות הפלשתינית, כי אם המדינה עוקפת את חוק הקפאת כספי טרור, זכותנו לדעת זאת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו