"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרסום ראשון

סקר: מה חושבים פלשתינים על חטיפות ישראלים? הנתונים המפתיעים

רוב ביו"ש סבורים שפיגועים אינם משרתים את מטרותיהם, בעוד 31% מאמינים שהם כן מסייעים • 43% מתנגדים לפירוק חמאס מנשק כצעד לסיום המלחמה • מדאיג: רוב גדול בקרב הצעירים הפלשתינים מתנגד לקיומה של מדינת ישראל

,עודכן
0השמעה
נקרעו זה מזרועות זו. נועה ארגמני נחטפת ומופרדת מאבינתן. צילום: רשתות ערביות

סקר חדש שבחן את עמדות הפלשתינים ביחסלטבח 7 באוקטוברוהמלחמה בעזה קובע: 43% מתושבי הרשות הפלשתינית מתנגדים לפירוק חמאס מנשקו כצעד לסיום המלחמה, 36% תומכים בכך ו-21% לא הביעו עמדה. נתון בולט אחר הוא ש-57% חושבים שחטיפת ישראלים לא משרתת את "המטרות הלאומיות הפלשתיניות". לעומת זאת, 31% סבורים שכן.

טיהור מחנה רעים ב-7 באוקטובר

פרופ' סיון הירש-הפלר, פרופ' גלעד הירשברגר וד"ר רונית מרזן ערכו את הסקר במסגרת משותפת של קבוצת "תמרור-פוליטוגרפיה", המרכז לאיסוף ולניתוח נתונים ותוכנית המחקר "מסכסוך להסדרים" במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). מכון "סטאט-נט" בהובלת יוסף מקלדה, אסף את הנתונים בין 1 עד 7 בספטמבר דרך ראיונות טלפוניים עם 300 נשאלים בגילי 18 מעלה, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הפלשתינית ביו"ש.

על רקע המלחמה, 54% מהנשאלים שללו את זכות קיומה של מדינת ישראל ו-38% סבורים שכן יש לה זכות קיום. 69% אינם מאמינים שישראל תהיה קיימת לנצח בניגוד ל-16% בלבד שסבורים שכן. 50% מאמינים כי "ניתן להשמיד את מדינת ישראל" בעקבות מתקפת 7 באוקטובר. מנגד, 40% סבורים כי לא ניתן לעשות זאת. היתר (10%) לא הביעו עמדה. נתון מטריד הוא שבקרב בני 34-18, שיעור המתנגדים לקיומה של ישראל גבוה במיוחד (75%), בהשוואה לקבוצות גיל מבוגרות יותר.

מחברי הסקר מציינים כי "האפשרות המועדפת על הציבור הפלשתיני בגדה היא ממשלת אחדות של חמאס ופת"ח שזוכה לתמיכה של 39%". בה בעת, 24% סבורים כי יש להשיב את השליטה בעזה לרשות הפלשתינית ו-17% מעדיפים מינהל טכנוקרטי בפיקוח מדינות ערב. 8% בלבד תומך בהמשך שלטון חמאס לבדו (8%), ו-12% העדיפו אופציות אחרות או לא להביע עמדה.

"אנחנו מעריכים כי הבחירה בממשלת אחדות משקפת רצון ציבורי לאיזונים ובלמים", ציינו החוקרים, "את ההתנגדות המשמעותית לפירוק חמאס מנשקו ניתן להסביר בשאיפה לחיסול מדינת ישראל או בצורך של הציבור הפלשתיני להמשיך ולהחזיק בכוח מגן כל עוד המציאות הפוליטית נתפסת (אצלם) כמצב של שחרור מתמשך מכיבוש".

קיבוץ בארי לאחר טבח 7 באוקטובר,צילום: יוסי זליגר
הרס ברצועת עזה,צילום: אי.אף.פי

כשנתיים לאחר פרוץ המלחמה ועשרות אלפי הרוגים בעזה, 46% סבורים כי החלטת חמאס לצאת למתקפת 7 באוקטובר הייתה שגויה. מנגד, 26% סבורים כי היה זה דווקא "צעד נכון", ו-28% לא הביע עמדה בנושא. כמו כן, קיימת מחלוקת לגבי ההשפעה על הסיכויים להקמת מדינה פלשתינית: 35% סברו שהסיכויים נפגעו, ואילו 29% סברו שהמתקפה קידמה אותם. 25% סבורים שלא היתה לכך השפעה ממשית. 10% השיבו שאינם יודעים.

על רקע הצהרות ממשל טראמפ בדבר הרצון להרחיב את הסכמי אברהם: 71% מהנשאלים רואים בנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב "בגידה בפלשתינים". כשמבטיחים בתמורה לאותה "ברית אזורית שכוללת את ישראל" הקמת מדינה פלשתינית, 48% תומכים בכך ו-43% מתנגדים. בהקשר זה, 52% מהפלשתינים ביו"ש תומכים ב"פתרון שתי המדינות". לעומת זאת, 28% תומכים ב"מדינה פלשתינית אחת מהירדן לים ללא יהודים", ו-16% תומכים ב"מדינה אחת דו-לאומית ודמוקרטית". כשפירטו לנשאלים לגבי האופציה הראשונה, והכלילו בירה במזרח ירושלים וחזרת פלשתינים לתחומי מדינתם, שיעור התמיכה זינק ל-75%.

קשר ישיר בין הרשות הפלשתינית למחבלים,צילום: אי.אף.פי

מעבר לכך, 43% מהפלשתינים ביו"ש מעדיפים משא ומתן כדרך פעולה ו-17% מעדיפים "מאבק חמוש" (טרור). 25% ציינו "התנגדות לא אלימה" (הפגנות ומהומות). בעוד כ-50% מהאוכלוסייה סבורים כי "המאבק החמוש" נכשל ויש להתמקד במאבק דיפלומטי בזירה הבינלאומית, 43% דוחים טענה זו. כשהוצגה האפשרות להתמיד בכך "למען ניצחון עתידי" - 49% תמכו בכך ו־43% התנגדו.

באשר לזירה הפנימית, 48% סבורים שקיום בחירות ושינוי הנהגה ברש"פ מהווים את "השינוי ההכרחי ביותר ברשות כדי שתוכל להוביל למדינה פלשתינית". רק 13% רואים במאבק בשחיתות וברפורמה פנימית את הדבר החשוב ביותר. 11% בלבד חושבים שדרושים אחדות ופיוס בין הפלגים הפלשתינים. עם זאת, 38% מהנשאלים השיבו כי אם היו מתקיימות בחירות ברשות, הם לא היו מצביעים. 25% השיבו "לא יודע/ת". כמו כן, מהסקר עולה פת"ח נהנה מעדיפות של 26% לעומת 6% לחמאס.

בנוגע למצב ביו"ש, נתון נוסף שעולה מהסקר הוא ש-87% מהנשאלים השיבו כי מצבם הכלכלי נפגע, לעומת 12% שמצבם לא השתנה ואחוז שמצבו השתפר. על רקע המלחמה, 55% חוששים מאוד מהרס הערים הפלשתיניות כמו שקרה בעזה, 19% די חוששים, ו-27% לא חוששים כלל או די לא חוששים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר