"ידעתי שלא יאמינו לי": נשים בעזה נוצלו מינית תמורת סיוע - עובדי אונר"א מעורבים במעשה | דיווח

על פי דו"ח AP, נשים פלשתיניות נדרשו לקיים יחסי מין בתמורה למזון, תרופות ועבודה, כאשר חלק מהמקרים מערבים עובדים הקשורים לאונר"א • עשרות מקרים מדווחים, אך ההערכות הן שהמספר האמיתי גבוה בהרבה • אונר"א טוענת למדיניות "אפס סובלנות", אך מנגנוני הפיקוח נותרו לקויים: "הן התבקשו להציג הקלטות כהוכחה"

נשים עזתיות במחנה מאולתר לפלשתינים שעזבו את חאן יונס. צילום: AFP

דו"ח חמור שפורסם בסוכנות הידיעות AP מעלה תמונה מטרידה של ניצול מיני לטובת הטבות הומניטריות בעזה: נשים פלשתיניות מספרות כי נדרשו ליחסים אינטימיים בתמורה למזון, תרופות או עבודה - כאשר בחלק מהמקרים המעורבים בהפרות היו קשורים לגופי סיוע בינלאומיים, בהם אונר״א.

אחת הנשים, אם לשישה, סיפרה כי גבר שהציג עצמו כמחובר לארגון סיוע הבטיח לה חוזה עבודה בן חצי שנה באונר״א. כשהגיעה לפגישה, הוסעה לדירה ריקה, שם דרש ממנה להיענות להצעותיו המיניות. לדבריה, לאחר שנעתרה מתוך פחד, הועסקה בסופו של דבר בחוזה זמני באונר״א, אך מעולם לא התלוננה, מתוך חשש שיאשימו אותה כי בדתה את הסיפור כדי לזכות במשרה.

מטה אונר"א בעזה, צילום: אי.אף.פי

במקרה נוסף, אלמנה בת 35 דיווחה כי פנתה לאיש אונר״א במהלך חלוקת סיוע, מסרה לו את מספרה, ומיד לאחר מכן החלו להגיע שיחות טלפון ליליות עם שאלות מיניות בוטות. לדבריה, כאשר ביקשה להתלונן, נאמר לה שעליה להציג הקלטות כהוכחה. באונר״א מכחישים זאת, וטוענים כי הארגון מחזיק במדיניות של "אפס סובלנות" ואינו דורש ראיות פורמליות מהמתלוננות.

על פי פסיכולוגים מקומיים המטפלים בנשים שנפגעו, מדובר בעשרות מקרים, וחלקן אף נכנסו להיריון בעקבות ניצול מיני. שישה ארגוני זכויות נשים וסיוע בעזה דיווחו ל-AP כי הם מכירים בהיקף נרחב יותר של תופעות ניצול מיני הקשורות לחלוקת סיוע הומניטרי. הרשת למניעת ניצול והתעללות מינית (PSEA) בה חברה גם אונר״א, דיווחה כי בשנה החולפת התקבלו 18 תלונות רשמיות הקשורות ישירות לעובדי סיוע או אנשים שפעלו מטעמם.

ההערכה: רוב הנפגעות חוששות להתלונן. נשים עזתיות בנוסיראת, צילום: AFP

עם זאת, במציאות החברתית-תרבותית השמרנית של עזה, רוב הנשים חוששות להתלונן, מחשש לבושה ולפגיעה במעמדן ולבטחונן. אחת מהן סיכמה בכאב: "אמרתי לעצמי שאף אחד לא יאמין לי".

דוברת אונר״א, ג'ולייט תומה, חזרה והצהירה כי לארגון מדיניות נוקשה נגד פגיעות מיניות, אך סירבה להתייחס למקרים קונקרטיים. לטענתה, "כל דיווח מטופל ברצינות". עם זאת, מנגנוני הפיקוח נותרו לקויים, ובשטח הדיווחים מתרבים.
גם בתוך הרשתות המקומיות נשמעות ביקורות על הסתרת ממדי התופעה. מנהלת מרכז ענייני נשים בעזה הודתה כי "רובנו מעדיפים לשמור את המוקד על הכיבוש הישראלי, ולא על הפגיעות בתוך החברה שלנו". אמירה זו מצביעה על דינמיקה פרדוקסלית: בעוד האצבע המאשימה מופנית החוצה, הקורבנות נותרות חשופות לניצול.

כבר מתחילת המלחמה בעזה ישראל טוענת כי האו״ם מאפשר לגורמים מקומיים לנצל לרעה את הסיוע, בעוד חמאס מסיט ובוזז משאבים לצרכיו. מנגד, באו״ם דוחים את ההאשמות ומכחישים כשל מערכתי בחלוקת המזון.

העדויות האחרונות מצטרפות לשורת פרסומים בינלאומיים על מעורבות עובדי אונר״א בפעולות חמורות, בהן השתתפות עובדי הסוכנות בזוועות השבעה באוקטובר ובהחזקת חטופים. באשר לפגיעות המיניות, ארגוני סיוע עצמם מודים כי היקף הפגיעות קשה למדידה בשל מגבלות תקשורת ופחד מתלונות, וכי הנתונים הקיימים עלולים לשקף רק את קצה הקרחון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר