"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מתווה הנדל למגזר הבדואי: אפליה מתקנת לתומכי ישראל

שר התקשורת מציע סל הטבות ליוצאי צה"ל מהמגזר: הכשרה והשמה תעסוקתית, מענק סבסוד למגורים והקלות ביורוקרטיות • השר הנדל: "אפשר אחרת"

,עודכן
0השמעה
שר התקשורת יועז הנדל, צילום: אלכס קולומיסקי

לקראת ישיבת הממשלה שתאשר היום הקמת עשרה יישובים חדשים בנגב, ובעקבות הטבח בבאר שבע, מציע שר התקשורת יועז הנדל לנקוט מדיניות אפליה מתקנת כלפי בדואים שתומכים במדינה.

במכתב ששלח ביום חמישי לראש הממשלה בנט ולשרים הבכירים, טוען הנדל כי תוכנית החומש לפיתוח הנגב שאושרה בממשלה לפני שבועיים, ואשר פרקים נרחבים בה מתייחסים לאוכלוסייה הבדואית, אינה מספקת, והממשלה צריכה לסייע במיוחד לבדואים שבוחרים לשרת בצה"ל ולתמוך במדינה.

"קו שבר נוסף". מתנדבי זק"א בזירת הפיגוע בבאר שבע,צילום: אי.אף.פי

"השקעות ותקציבים אינם מחוללים שינוי לבדם", כתב, "הפיגוע הרצחני מהווה קו שבר נוסף של אובדן המשילות בנגב. מדינת ישראל בחרה שלא להיטיב עם המשרתים ולא להעניש את הקיצוניים, לא מקל ולא גזר. לא להחליט זו ההחלטה הגרועה ביותר. עכשיו זה במשמרת שלנו".

הנדל סבור כי היעד צריך להיות חזרה לדפוס ההיסטורי ששרר בין המדינה לבין האוכלוסייה הבדואית עד לפני כמה עשורים, שבו רוב הציבור הבדואי היה נאמן למדינה. לדבריו, "אפשר אחרת. בעבר רוב צעירי החברה הבדואית היו מתגייסים ומשרתים בצבא בגאווה. כיום, בחסות הניכור והלאומנות הגואה, גיוס הבדואים עומד על אחוזים בודדים".

השר הנדל: "מדינת ישראל בחרה שלא להיטיב עם המשרתים ולא להעניש את הקיצוניים, לא מקל ולא גזר. לא להחליט זו ההחלטה הגרועה ביותר. עכשיו זה במשמרת שלנו"

באופן מעשי, הנדל מציע תוכנית בת חמישה מרכיבים הכוללים אפליה מתקנת כלפי אזרחים בדואים ששירתו בצה"ל. מדובר, בין היתר, על תוכנית ליווי ייעודית למשתחררים מצה"ל ושילובם בשוק העבודה, בכלל זה הכשרה מקצועית בחינם, וסיוע בהשמה איכותית ולאורך זמן באמצעות תגמול מעסיקים; מענק סבסוד הוצאות פיתוח למגורים למשרתים בצה"ל; מסלול ירוק של ביורוקרטיה מול הממסד למשרתים; ועדיפות בקבלה למשרות במפעלים ובחברות שנפתחות באזור.

הנדל מדגיש כי בצד ההטבות למשרתים, יש לנקוט אפס סובלנות כלפי כל מקרה של הפרת חוק. "מול הלאומנות, ההקצנה הדתית והפשיעה", הציע, "יש לייצר מערך הרתעה אפקטיבי, נחרץ ובלתי מתפשר".

מתווה הנדל להעדפת משרתים בצה"ל, יש לציין, עומד בסתירה למדיניות המשפטית הנוהגת זה עשרות שנים, שפסלה זיקה בין שירות בצה"ל להטבות אחרות שהמדינה יכולה לתת. הנדל מודע לבעיה, אך בשיחות סגורות אומר כי יפעל ככל יכולתו להנהיג מדיניות כזו. הנדל אף העלה את דרישתו זו בפני ראשי חברות התקשורת שפועלות מולו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר