לא רק ארה"ב: המדינות שמתכננות להעביר את השגרירות לירושלים

מיד לאחר ההכרזה האמריקנית עלההכרה בירושלים, החלה ישראל לפעול מול מדינות רבות בעולם במטרהשילכו בעקבות ארה"בויעלו גם הן את השגרירויות לבירה.

גואטמלה, שהיתה המדינה השנייה להכיר בישראל אחרי ארה"ב, עוד ב־1948, היא גם השנייה והיחידה עד כה שהעלתה באופן מלא את שגרירותה לירושלים. הטקס נערך ב־16 במאי 2018, במעמד נשיא גואטמלה, ג'ימי מוראלס, ורה"מ נתניהו.

גם פרגוואי חנכה במאי שעברשגרירות בירושלים, במעמד הנשיא הקודם הורסיו קורטז ורה"מ נתניהו. ואולם, מחליפו של קורטז הפך את ההחלטה והחזיר את השגרירות לתל אביב. בתגובה, נתניהו נקט בצעדים נגד המדינה.

מדינה נוספת שעשתה צעד מעשי בנושא היא הונגריה, שחנכה במארס האחרון משרד סחר במרכז ירושלים, המהווה שלוחה של השגרירות בתל אביב. בכך הפכה למדינה השלישית שיש לה נציגות דיפלומטית בבירה, אף כי שר החוץ שלה הבהיר בראיון ל"ישראל היום" כי ארצו לא מכירה בירושלים כבירת ישראל.

מי שהבטיח לאורך מסע הבחירות שלו ואף לאחר שניצח לפעול להעברת שגרירות ארצו לירושלים הואנשיא ברזילהנבחר ז'איר בולסונארו, אך המהלך עדיין לא קרה. בביקורו בארץ בתחילת אפריל דיבר בולסונארו על כוונה לפתוח משרד סחר בבירה, אולם לא ברור אם תהיה זו נציגות רשמית, וכרגע גם אין לוח זמנים למימוש ההבטחה.

גם נשיא הונדורס, חואן אורלנדו הרננדס, דיבר בכמה הזדמנויות על האפשרות להעלות את שגרירות ארצו לירושלים. בסופו של דבר, הכריז כמו אחרים על כוונה לפתוח משרד סחר בירושלים. ראשת ממשלת רומניה, ויוריקה דניצ'לה, הצהירה פעמים רבות כי היא מעוניינת בהעלאת השגרירות, אולם נשיא המדינה קלאוס יוהניס, שבידיו הסמכויות, מתנגד לצעד בכל כוחו. רק אם יפסיד בבחירות שייערכו בסתיו הקרוב, יש סיכוי שהדברים ישתנו. גם סלובקיה הודיעה במארס האחרון על פתיחת נציגות סחר במעמד דיפלומטי בירושלים, ואולם עד כה הצעד לא יצא אל הפועל.

בנובמבר 2018 חנכו רה"מ נתניהו ונשיא צ'כיה, מילוש זמאן, את בית תרבות צ'כיה בירושלים. הנשיא הצ'כי תומך בהעברה מלאה של השגרירות לבירה, אולם הממשלה מתנגדת, כך שגם בית התרבות לא מהווה נציגות דיפלומטית.