"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
למרות האישור: חצי מחוק קיזוז משכורות המחבלים לא מיושם
החוק אושר בקבינט ובכנסת - אך חצי מהקיזוז טרם יצא לפועל • מדובר בקצבאות הטרור למשפחות מחבלים שמתו - בהיקף של כ־700 מיליון ש' בשנה
אסירים ביטחוניים בכלא (אילוסטרציה) | צילום: משה שי

למרות האישור: חצי מחוק קיזוז משכורות המחבלים לא מיושם

החוק אושר בקבינט ובכנסת - אך חצי מהקיזוז טרם יצא לפועל • מדובר בקצבאות הטרור למשפחות מחבלים שמתו - בהיקף של כ־700 מיליון ש' בשנה

אריאל כהנא
, עודכן

אחד משני חלקיו שלחוק קיזוז משכורות המחבליםלא מיושם על ידי מערכת הביטחון והקבינט, כך נודע ל"ישראל היום".

החוק, שאושר לפני שנה בכנסת, ויישומו החל באיחור - באמצע 2019 - מורכב משני חלקים. החלק שיושם מחייב קיזוז כספי המסים כנגד המשכורות שמשלמים הפלשתינים למחבלים חיים. הפרק השני שלא יושם, הוא קיזוז כספי המסים עבור קצבאות הטרור שמעניקה הרשות הפלשתינית למחבלים שנהרגו או התאבדו.

עד כה בוצע רק החלק הראשון, בהיקף כולל שלכ־700 מיליון שקלים לשנה. בהתאם להחלטת הקבינט, שר האוצר כחלוןקיזז מכספי המסים של הפלשתיניםואלו בתגובה החזירו את הסכום כולו.

ל"ישראל היום" נודע כי יישומו של החלק השני, בנוגע למחבלים מתים, לא נכנס לתהליך ביצוע ומתעכב כבר חודשים ארוכים. על פי החוק, מערכת הביטחון אמורה להגיש לקבינט דו"ח, ובו נתונים מדויקים על אודות היקף הקצבאות שמקבלות משפחות של מחבלים שמתו. ואולם, הגורמים שאמורים לאסוף את הנתונים אומרים כי קשה להגדיר באופן מדויק "קצבת טרור", ועל כן, עד כה הדו"ח לא הוגש לקבינט ולכן גם לא התקבלה החלטה על הקיזוז. על פי ההערכות, היקף הקצבאות למשפחות המחבלים המתים דומה לזה שניתן למחבלים הכלואים, ומסתכם ב־700 מיליון שקלים לשנה לערך.

"להתגבר על המכשולים"

ועדת החוץ והביטחון, שאישרה את החוק שיזמו חברי הכנסת אלעזר שטרן ואבי דיכטר, פנתה לאחרונה למשרד הביטחון בבקשה לברר מדוע יישום חלקו השני של החוק מתעכב. ח"כ אבי דיכטר אמר ל"ישראל היום" כי "ניתן להתגבר על המכשולים ולנטר אתהיקף הקצבאות למשפחות המחבלים. אנו מצפים שהדבר ייעשה".

ב"ישראל היום" פורסם כי הקבינט המדיני־ביטחוני צפוי לדון בקרוב בהקלות כלכליות לרשות הפלשתינית, במטרה לעקוף את חוק קיזוז משכורות המחבלים. ל"ישראל היום" נודע כי בשבועות האחרונים היו שיחות בין הצדדים, במטרה למצוא דרך שתקל על הלחץ הכלכלי ברשות.

השיחות נוהלו באישור הדרג המדיני, בשל חשש במערכת הביטחון כי הרשות תקרוס כלכלית. על פי המתווה המוצע, משרד האוצר לא יגבה מהפלשתינים את המסים עבור הדלקים שהם רוכשים מחברות דלק ישראליות. הפחתת הסכום,המוערך ב־200 מיליון שקלים לשנה, תקל את הלחץ הכלכלי שבו נתונה הרשות הפלשתינית.

על פי הדו"ח שגובש במערכת הביטחון, היקף "משכורות הטרור" בשנת 2018 עמד על 648 אלף שקלים. בהתאם לכך, החליט הקבינט לפני כחצי שנה לקזז מדי חודש 54 מיליון שקלים מכספי המסים שישראל מעבירה לרשות הפלשתינית. הסכום מהווה על פי ההערכות בין חמישה לעשרה אחוזים מהכנסות הרשות. הקיזוז מצטרף לחובות קבועים אחרים שישראל גובה מהפלשתינים, כגון שירותי חשמל ומים שהרשות לא משלמת עליהם כבר שנים ארוכות. הפלשתינים סירבו להשלים עם הקיזוז, החזירו לישראל את מלוא הסכום שישראל העבירה להם וכך החריפו עוד יותר את המשבר הכלכלי שבו הם מצויים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...