לקראת קריאה שנייה ושלישית לחוק האזרחות: ירידה במספר האישורים להיכנס לישראל

ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ רם בן ברק (יש עתיד) החלה היום (ראשון) להכין לקריאות להצבעה את הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל, אותה יזמה הממשלה וכן את הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל שיזם ח"כ צבי האוזר, ואת זו של ח"כ שמחה רוטמן ו-27 חברי כנסת וכן הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל שיזם ח"כ אבי דיכטר.

בתוך כך אמר ח"כ דיכטר כי "היה נכון לקבוע חוק הגירה ולמסמר אותו בצורה רצינית, אבל זה לא מתאפשר בכנסת הנוכחית, אז הלכנו למהלך של הוראת שעה נוספת. בהצעת החוק שלי, הוספתי שלושה רכיבים להצעת החוק הממשלתית. הראשון הוא סעיף המכסות, לפיו שר הפנים יכול לקבוע בצו, באישור הממשלה ובאישור ועדת החוץ והביטחון מכסה שנתית מירבית של רישיונות או היתרים".

"בהיעדר קביעה שכזו, מספר האישורים שיינתנו או שיאושרו לא יעלה על המספר שניתן או אושר בשנה שקדמה לה. הסעיף השני קובע כי שר הפנים יפעיל את סמכותו למתן היתרים חריגים, בהתאם לעקרונות היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ובפרט עקרונות היסוד המעוגנים בחוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, ובחוק יסוד נוסף: כבוד האדם וחירותו. הנושא השלישי שהוספתי הוא נושא השקיפות ולפיו תחול חובת דיווח לוועדת חוץ וביטחון בתחילת כל חודש על מספר הבקשות", הרחיב דיכטר.

בהמשך ביקש ח"כ דיכטר כי מי ששוהה בישראל שלא כדין - בקשתו לא תטופל והוא יגורש מהארץ. ח"כ מיכל רוזין (מרצ) אמרה כי היא מוכנה להתניה זאת, ובלבד שאדם ששוהה בישראל בהיתר, בקשתו כן תטופל. עוד הוסיפה ח"כ רוזין: "שם החוק מטעה כי אף אחד לא יקבל פה אזרחות. מה שאני מבקשת זה מה שבג"ץ מבקש כל השנים, ולכן גם הצענו את זה בקריאה ראשונה, כי רה"מ ושרת הפנים התחייבו לנו על הקמת ועדה שתעשה בדיקות פרטניות ותייצר את האיזון בין השמירה על הביטחון לבין השמירה על הדמוקרטיה".

בתוך כך אמר ח"כ רוטמן (הציונות הדתית): "חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), הוא מלכתחילה סוג של פלסטר, ששמנו על חומת הכניסה לישראל, בין היתר, בגלל פסיקת בג"ץ. דרך המלך לתקן זאת היא הצבת העקרונות הללו בחוק יסוד ההגירה, כך שמדינת ישראל תהיה מדינה ריבונית שקובעת לעצמה מי יכול לבוא בשעריה. דרשנו מכסה, שתהיה מבוססת על הסטטוס קוו. כל זמן שהקואליציה הזו קיימת, שלא יהיה מצב ששערי הכניסה לישראל יהיו נתונים לסחיטה והסיטואציה הפוליטית תהפוך משפך לזכות השיבה".

ח"כ צבי האוזר (תקווה חדשה) אמר כי "מאז 1993 ועד 2003, השתקעו בישראל 140 אלף פלסטינים. מאז פרצה האינתיפאדה השנייה ונרצחו למעלה מ-1000 אזרחים. כאשר בוחנים את המעורבות של אזרחים ישראלים באותן מהומות, רואים היקף מדאיג וחסר פרופורציות של מעורבות בטרור מבין אלו שהיגרו בעשור שלפני כן. לכן מדינת ישראל החליטה על הסדר ביטחוני, אף שהוא מעלה קושי רב לעקרונות חוקתיים של מדינת ישראל".

"מדינת ישראל עשתה צעד משמעותי בהשלמת החוקה הישראלית, כשב-2018 הצמידה גם את חוק יסוד ישראל: מדינת הלאום של העם היהודי. בג"ץ קבע ברוב של עשרה שופטים מול אחד, שאבני היסוד החוקתיות של ישראל, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק היסוד ישראל מדינת הלאום, הן אבני הראשה. השר חייב לשקול את ההסדר החוקתי החדש שנוצר, שחוקי היסוד כבוד האדם והלאום הם בצוותא חדא. הוראת השעה המוצעת היא מורכבת, אך קריטית לעם שהוא חפץ חיים", סיכם ח"כ האוזר.

חגית צור, מנהלת לשכת מחוז ירושלים ברשות האוכלוסין וההגירה התבקשה להציג נתונים בפני הוועדה ואמרה: "מ-2017 ועד פקיעת החוק ביולי 2021, הוגשו כ-1,100 בקשות בממוצע לשנה, ובסך הכל 5,561. 70% מתוך הבקשות האלו אושרו והמבקשים קיבלו היתרי מת"ק (היתרי שהייה), שזהו השלב הראשון בתהליך המדורג. מאז פקיעת החוק, הוגשו 2,700-2,800 בקשות, מתוכן אושרו כ-70 בקשות, והשאר בתהליכי בדיקה".

יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק, סיכם: "אנו נדרש בדיון שלנו להפריד בין בקשות שהוגשו כשהחוק היה בתוקף לבקשות שהוגשו לאחר פקיעת החוק, וכן בין אלו שטרם קיבלו להיתרים לבין יותר מעשרת אלפים איש שכבר שנים פה בהיתרים זמניים. הוועדה תמשיך לדון בהצעות החוק השבוע, והדיון יתחיל עם נתונים נוספים ממשרד הפנים ולאחר מכן נתוני משרד ראש הממשלה".