"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חרם סמוי או מכה לפלשתינים: מהן ההשלכות של "הרשימה השחורה" שפרסם האו"ם?

בעקבות הרשימה של מועצת זכויות האדם באו"ם, שכוללת 112 חברות שפועלות ביו"ש, מומחים לדיפלומטיה ולכלכלה מנסים להעריך את ההשלכות • פרופ' עומר מואב: "ההחלטה פוליטית ואינה משמעותית לכלכלת ישראל" • ד"ר אמציה סמקאי: "מי שחושב שהמפעלים ביו"ש ייפגעו - יתאכזב"

,עודכן
מועצת זכויות האדם של האו"ם // צילום: אי.אף.פי

הצהרה חסרת שיניים, חרם סמוי או בכלל החלטה שתסייע לחברות הנמנות ברשימה: מהן המשמעויות של פרסום "הרשימה השחורה" שלמועצת זכויות האדם של האו"ם,שמנו 112 חברות הקשורות להתיישבות ביהודה ושומרון? "ישראל היום" בדק עם שורת מומחים.

"זו החלטה פוליטית לא משמעותית לכלכלת ישראל כיוון שרוב החברות המייצאות לחו"ל לא מייצרות ביו"ש. לכן זו בעיקרה החלטה פוליטית הצהרתית", אומר פרופסור עומר מואב. לדבריו, אם תהיה לה השפעה, היא תהיה על המתיישבים ביהודה ושומרון בלבד ובאופן נקודתי.

ד"ר אבי פרימור, לשעבר שגריר ישראל בגרמניה, גם סבור כי אין להחלטה משמעות רבה: "אין להודעה כזו לא השפעה חוקית ולא השפעה הצהרתית. זו הצהרה ללא תוכן. היא תקבל משמעות אם העולם יתייחס אליה וזה תלוי בשאלה האם יהיה ארגון אנטי ישראלי שיפעיל את הפעילות שלו. אבל לטעמי כיוון שהאמריקאים לא ישימו לב להחלטה ולא האירופאים, אין לה שום משמעות אמיתית".

"זה חרם סמוי על הייצור הישראלי ביו"ש", טוען ד"ר מייקל אורן, לשעבר סגן שר החוץ. אורן מודאג מההחלטה וקורא לישראל ולארצות הברית לפעול נגד מועצת זכויות האדם של האו"ם. "חברות כמו כרם פסגות עלולות להיפגע אם יש להם לקוחות באירופה למשל כי הלקוחות לא ירצו לסחור עם גורם מסומן ולכן אסור לזלזל בפעולה כזו, שפוגעת בישראל גם אם אין לה משמעות חוקית. זה סימון מוצרים די גלוי ואני חושב שישראל צריכה לפעול נגד ההכרזה ולשכנע את ארה"ב, שגם ככה פועלת נגד מועצת זכויות האדם של האו"ם, לפעול חזק יותר. אסור להתעלם ולעבור על המעשה לסדר היום".

הפרשן הכלכלי ד"ר אמציה סמקאי, הכותב גם ב"ישראל היום", הוא איש סגל באוניברסיטת בר אילן ומייסד עמותת "בצדק למדיניות יהודית". לטענתו, ההחלטה דווקא תעזור לחברות כלכליות ביהודה ושומרון. "הרשימה הזו תאכזב את מי שחושב שזה ייפגע במפעלים ביו"ש", אומר סמקאי, "הסיבה היא שעל כל אנטי ישראלי בעולם יש מנגד המון אוונגליסטים וארגונים פרו-יהודיים, שעכשיו יקנו דווקא מחברות המופיעות ברשימה הזו. כלומר לא רק שזה לא יפגע בחברות אלא יהיו להם הרבה יותר לקוחות. אם אני תומך בישראל ואני חושב לעשות קנייה, הרי שעשו עבורי עכשיו את העבודה ויש לי רשימה מסודרת של גורמים לקנות דווקא מהם. זה מפתיע, אבל ההחלטה לא רק שלא תפגע אלא תועיל בהפוך על הפוך".

דן דייקר, מומחה ללוחמה מדינית ו-BDS במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, אמר בתגובה כי הפלשתינים מובילים את עצמם להתאבדות כלכלית עם פרסום "הרשימה השחורה". לדבריו, צעד זה עלול לגרום לאבטלה קשה בקרב הציבור הפלשתיני העובד באזורים המשותפים עם ישראל, שיהיו הנפגעים הראשונים מהצעד. דייקר, שפרסם לפני כשנה ספר העוסק בשיתופי הפעולה הכלכלים בין ישראליים לפלשתינים, טוען כי כ-35,000 פלשתינים עלולים להיפגע לאחר שעבדו במשך שנים בצמוד לעשרות אלפי עובדים ישראלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר