מנהיגי מדינות ערב אדישים לריבונות

מרבית מנהיגי מדינות ערב העבירו לאחרונה לישראל מסרים, שבהם נאמר כי הםשווי נפש כלפי מהלך הריבונותהמתגבש, כך נודע ל"ישראל היום" ממקורות במערכת המדינית שנסמכו על מידע שמצוי בידי ישראל. המידע זהה לדברים שפרסם בעיתון זה הכתב לענייני ערבים, דניאל סיריוטי.

בשיחות פנימיות שערכו אותם מנהיגים ערבים, נאמר כי עליהם להיות עם יד על הדופק באשר לתגובת הרחוב במדינותיהם כלפי הצעד הישראלי - אם וכאשר ייצא לפועל. עם זאת, הם עצמם אדישים למהלך,ויסתפקו בגינויים סמליים. לדברי אותם מנהיגים, רק אם תפרוץ אלימות בשטח וזו תשפיע על יציבות שלטונם שלהם, ייאלצו לפעול נגדה.

עבדאללה לבד במערכה

מסרים ברוח זו הגיעו ממצרים, סעודיה ונסיכויות המפרץ הפרסי. הגורם הערבי היחיד שהביע התנגדות תקיפה לריבונות היה עבדאללה מלך ירדן. הוא הסביר כי האינטרס הירדני הוא דווקא נוכחות צה"לית קבועה וארוכת טווח בגבול המערבי של הממלכה, אך עם זאת חושש שהריבונות תצית גל מהומות שיערער את יציבות הממלכה ולכן פועל נגדה בזירה הבינלאומי והאזורית.

המסרים האדישים של המנהיגים הערבים כלפי הסיפוח עולים בקנה אחד עם הצהרותיהם הפומביות. למעט ההתנגדות הקולנית של עבדאללה מלך ירדן, רוב המלכים והנשיאים באזור נמנעים מלעסוק בתוכנית הסיפוח. גם אלה שמתבטאים שומרים על טון מאופק. בישראל משוכנעים שאין כאן מקריות.

מאז האביב הערבי, שהביא לנפילתם של המנהיגים הערבים החזקים ביותר, בכללם חוסני מובארק ומועמר קדאפי, השליטים הערביים עסוקים בעיקר בשרידות. מה שעשוי לאיים על המשך שלטונם, טרור אסלאמי או פצצה איראנית, מעסיק אותם הרבה יותר מכל סוגיה אזורית. זו הסיבה לחרם הנמשך של סעודיה ובעלות בריתה במפרץ על קטאר שגם תומכת באחים המוסלמים וגם משתפת פעולה עם איראן. זה ההסבר למאבק הנוקשה של המפרציות, בהובלת אותה סעודיה, באסלאם הקיצוני והטרוריסטי שיצא מקרבן - הרי מרבית המחבלים מפיגועי 9/11 היו סעודים.

האויב של אויבי - ידידי

כשמנהיגי ערב מסתכלים החוצה, הם יודעים שעל צבאותיהם שלהם לא ממש ניתן לסמוך. עיינו ערך הכישלונות הנמשכים של סעודיה במלחמה בחות'ים בתימן. וכשהם מביטים ימינה ושמאלה במפה האזורית, נהיר להם מי שואפת לבלוע אותם כטרף קל -איראן כמובן - ומי הכוח היחידשעומד נגד הטורף: מדינת היהודים. לכן, אחרי עשרות שנים שבהן שנאו את ישראל והשניאו אותה על נתיניהם, הנסיכים המפונקים מסעודיה ומדובאי, מאבו דאבי ומכוויית משנים כיוון.

זה ההסבר לכך שבעיצומן של ההכנות לסיפוח, איחוד האמירויות מודיעה פעמיים בשבועיים האחרונים על הסכמים לשיתוף פעולה בריאותי עם ישראל. האמירים מתעניינים באיראנים ולא בפלשתינים. זו הגבינה האזורית שזזה. אלה הם כללי המשחק החדשים, שאותו מובילים בצד הישראלי ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש המוסד יוסי כהן. כשם שבשנה שעברה ראש המוסד הוא זה שחילץ מאיחוד האמירויות הסכמה להקים דוכן ישראלי בתערוכת אקספו בדובאי, כך כעת הוא ואנשיו עומדים מאחורי הטנגו המתהדק בין ישראל למפרציות.

פעילות דיפלומטית חשאיתשנמשכה חודשים הולידה את ההסכמים בין חברת Group 42 מאבו דאבי, לתעשייה האווירית ורפאל - שתי חברות ממשלתיות ישראליות שמרכז עיסוקן בתחומי הביטחון - לשיתוף פעולה בתחומי מחקר ופיתוח למציאת פתרונות שיסייעו במאבק בקורונה.

במקרה או לא, ההסכמים הללו נחתמו כמה שעות אחרי הפיצוץ המסתורי בלב ליבו של הכור הגרעיני בנתנז. האם ישראל אחראית לפיצוץ שפגע אנושות בדימונה של האיראנים? אולי באמירויות יודעים את התשובה.טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו